בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות הנגשת אתרים בארץ יוצא לי לשמוע לא מעט תומכים ברעיון ההנגשה מתוך דאגה כנה לחווית השימוש באינטרנט של כולם ומתוך הבנה של החשיבות שהרשת תופסת בחיינו. האם היית מוכן לוותר על הנגשת בתי קפה ומסעדות? אז למה שהאינטרנט יהיה שונה?

אז רק בגלל שביקשתם בואו ננסה למצוא בעיות נגישות בתפריטים של מסעדות מוכרות ואולי כך נבין דבר או שניים על התקן.

1. תפריט הבריאות במוזס: שימוש בצבע להעביר מידע

הנחיה 1.4.1: אין להשתמש בצבע בלבד כדי להעביר מידע. הראציונל הוא שעיוורי צבעים יוכלו גם הם להשתמש באתר או במקרה שלנו בתפריט.

בתפריט המספרים הצבעוניים מתחת למנה מסמלים את הערכים התזונתיים של כל מנה (כחול לחלבונים, סגול פחמימות, כתום שומן ואדום קלוריות), כך שעיוור צבעים לא יוכל לדעת מה משמעות כל ערך. אולי המסעדה נגישה לנכים, אך בתקן WCAG2 הם לא עומדים.

2. תפריט קפה קפה: חלופה טקסטואלית למדיה

הנחיה 1.1.1: קיימת חלופה מבוססת טקסט ושקולה לכל פריט תוכן.

קפה קפה שדרגה לאחרונה את התפריט והוסיפה תמונות מפתות לכל מנה, אבל אין טקסט מלווה שמסביר מה רואים בתמונה. ההסבר חייב לכלול את כל המידע שמועבר דרך התמונה, כך שלא מספיק להגיד ״צילום של השקשוקה שלנו״. הצילום עוזר להבין ממה מורכבת המנה ולכן התיאור הטקסטואלי צריך להיות כזה שאחרי קריאתו יהיה לכם את אותו המידע לגבי המנה כאילו הסתכלתם בתמונה. 

כאן לאתרים יש יתרון מאחר וניתן לרשום טקסט ארוך שלא יוצג למשתמש רגיל אלא רק למוגבלי ראיה שמשתמשים בתוכנות הקראת מסך. אבל עדיין מישהו צריך לשבת ולרשום את כל התיאורים האלו...

3. תפריט בודהה בורגרס: ניגודיות צבעים לא מספקת

הנחיה 1.4.3: יש לשמור על יחס ניגודיות של 4.5 ל-1 בין צבע טקסט לצבע רקע.

בדיקה קצרה במחשבון ניגודיות הראתה שהטקסט הירוק בתפריט דומה מדי לצבע הרקע ויחס הניגודיות ביניהם הוא רק 2 ל-1.

4. השורה התחתונה

תקן WCAG2 לא יפתור את בעיות הנגישות של הרשת. מי שמכיר את התקן יוכל לבנות אתרים גרועים שהניווט בהם מסורבל ועדיין עומדים בתקן, ומי שלא מכיר את התקן ייפול בכל הבורות שבו ויהיה חשוף לתביעה גם אם האתר טוב וקל לניווט. אתרי הבנקים דיסקונט ופועלים הם דוגמא מעולה: כל אחד מהם שילם הון על הנגשת האתר והגיע לתוצאה טובה, ולמרות זאת האתרים כיום לא עומדים בתקן עקב שינויים שבוצעו אחרי ההנגשה או הנגשה שלא בוצעה עד הסוף.

להכנסת תקינה ורגולציה יש עלות: התאמת אתר לתקן WCAG2 יכולה לעלות מעל כפליים מעלות בניית האתר. יש מעט אנשי מקצוע שמכירים את התקן טוב מספיק בשביל לבנות אתר נגיש. בוני אתרים צעירים שלא מכירים את התקן כבר לא יוכלו למצוא עבודה ולהציע אתרים במחירי ריצפה מה שייקר לעסקים את עלות הכניסה לרשת.
כשעלות בניית האתר עולה, סיכוי טוב שעסקים יחשבו פעמיים לפני שמעלים אתר, גם בגלל הוצאה ראשונית גבוהה יותר וגם בגלל עלויות תחזוקה. חשבו על חנות שצריכה לעדכן באתר על מוצרים חדשים או זמינות במלאי. כל שינוי תוכן עלול להוביל לבעיות נגישות חדשות. התקנה הישראלית דורשת שתבצעו בדיקת נגישות תקופתית לכל אתר פעם בשנה כדי להתמודד עם התכנים המשתנים וגם זה כמובן יעלה כסף.

עסקים שכן ירצו להשאר ברשת יעדיפו לוותר על אתר עצמאי ולאחסן את התוכן שלהם בפלטפורמות גדולות כגון פייסבוק או ויקס, ולכן אלו יהיו המרוויחות הגדולות מהמהלך. אתרים בפלטפורמות אלו אגב פטורים מהנגשה מאחר והם נתונים לחסדי כותב הפלטפורמה.

עדיין לא מאוחר. השלב האחרון של התקנות המחייב כל אתר להתאים לתקן או לסגור את שעריו ייכנס לתוקף רק בשנה הבאה. ספרו לחבריכם. שתפו את הפוסט הזה. בואו ננסה לעשות קצת רעש. אולי שרת המשפטים תקשיב.