ממשלות ברחבי העולם (כולל כאן אצלנו) עושות הכל כדי לבטל את הפרטיות שלנו, ושיחה מקרית עם חבר הזכירה לי שגם כאן, כמו בעולם, הרבה אנשים לא רואים את הבעיה בזה. הפוסט הבא הוא תרגום למאמר חשוב בנושא זה עם התאמות רלוונטיות אלינו. כולי תקוה שאחרי קריאתו תקבלו זווית ראיה נוספת על הנושא ואולי תשקלו מחדש את עמדתכם.

1. אין לי מה להסתיר, אז מה אכפת לי?

זה לא משנה שאין לך מה להסתיר. חשיבותה של הזכות לפרטיות נובעת מהיותה בסיס לחופש הביטוי וחופש ההתאגדות, שתיהן חיוניות לחברה חופשית ודמוקרטית.

הטענה של פוליטיקאים מסוימים לפיה ״אם אין לך מה להסתיר, אין לך סיבה לחשוש״. מסיתה את הדיון לשאלות לא רלוונטיות.

אובדן הפרטיות משפיע על כולנו:

״לטעון שלא אכפת לך מפרטיות כי אין לך מה להסתיר זה כמו לטעון שאין צורך בחופש הדיבור כי אין לך שום דבר מעניין להגיד״

— אדוארד סנודן

2. פרטיות וחופש

ויתור על פרטיות מוביל לויתור על חופש.

חופש הביטוי שלכם נפגע כתוצאה מניטור הרגלי הגלישה והשימוש ברשת שלכם — עצם הידיעה שכל תנועה שלכם ברשת וכל חיפוש בגוגל מנוטר, עלול להשפיע על הבחירה שלכם לקרוא או להתעניין בנושא מסוים. הדבר מוביל לשינוי נקודת המבט ואולי אף גיבוש דעה חד-צדדית כתוצאה ממידע חסר. באופן דומה, הדברים שאתם כותבים ברשת נמצאים תחת מעקב, מה שמוביל לצנזורה עצמית, ועכשיו כולנו מפסידים את מה שיש לכם להגיד.

בהקשר המקומי המצב מדאיג. בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים נעצרים בגלל סטטוסים בפייסבוק. חיפוש קצר בגוגל הזכיר לי את מעצר חגי עמיר בגלל סטטוס, מעצר צעיר בירושלים בגלל סטטוס, ארבעה אוהדי כדורגל נעצרו בגלל סטטוס, הסטודנט ראזי נבולסי מחיפה נעצר בגלל סטטוס, המשורר שמואל ירושלמי נעצר לאחר פרסום פוסט, סוהייב זהאדה מחברון נעצר בגלל סטטוס.

באוקטובר שנה שעברה המשטרה התגאתה במעצר כ-80 אזרחים עקב פרסום סטטוסים.

אתם באמת רוצים להגיד לי שאחרי כל זה אתם לא תחשבו פעמיים לפני שתפרסמו פוסט פוליטי בפייסבוק?

חופש ההתארגנות מאוים על ידי מעקב על התקשורת והמיקום שלכם. התארגנות יחידים היא כלי אפקטיבי ביותר לשינוי חברתי, בין אם במסגרת מפלגה, ארגון עובדים או ארגון קהילתי. זוכרים את מעצר מארגני הפגנות הגז?. פגיעה בחופש ההתארגנות היא תוצאה ישירה של אובדן הפרטיות. ועכשיו תגידו בכנות האם לא תחשבו פעמיים לפני הפעם הבאה שתרצו לארגן מחאה?

החירויות האלו נשחקות כאן ועכשיו. ההשפעה רק תחמיר עם הזמן, כל פגיעה מתווספת על הקודמת ועם כל פגיעה יש פחות אנשים שמוכנים לצאת כנגד הזרם.

3. הצטברות

חלקיקי מידע שאולי לא חשבתם שתצטרכו להסתיר מצטרפים יחדיו להרכיב פרופיל שחשיפתו עשויה להביך או לסכן אתכם.

חוק נתוני תקשורת משנת 2007 מאפשר לממשלה לבנות עליכם פרופיל באמצעות הטלפון הכולל:

1. לאן אנו הולכים: שיתוף נתוני מיקום בכל רגע נתון
2. עם מי אנו נפגשים
3. מה אנו עושים ברשת

עכשיו נוסיף לקלחת את העובדה שמדובר במידע על כלל האזרחים, את התקציב האדיר של זרועות המודיעין ואת ההתקדמות הטכנולוגית בתחום בינה מלאכותית וניתוח נתוני עתק.

האינטרקציות שלנו עם העולם מגלות את העדפותינו הפוליטיות והדתיות, את האמונות והרצונות שלנו, כולל מידע שאולי אנחנו לא ידענו על עצמנו (וכמובן שניתוח ממוחשב כזה עשוי לטעות).

בהנתן מספיק מידע וזמן, ייתכן ויהיה ניתן לחזות מה נעשה בעתיד.

4. הרתעת יחידים

הבנת התמונה המלאה של מערכת המעקב משפיעה עליך. אתה מתחיל לשנות את ההתנהגות כדי שהפרופיל שלך לא יקפוץ לאף אחד על הרדאר. אתה מתחיל לחשוב פעמיים לפני:

1. יצירת קשר עם אנשים אחרים (זכות ההתארגנות), שלדעתך נחשדים כ״גורמים בעלי עניין״ לשלטון. אתה חושד שרישום ההתרועעות עם אנשים אלו עשוי ללוות אותך בעתיד אפילו שנים קדימה.

2. הסתובבות באותו האזור כמו ״אותם האנשים״. מכירים אנשים שלא הולכים להפגנות כדי שלא יראו אותם שם? אני מכיר, והתופעה רק תחמיר כשההליכה שלכם להפגנה מתועדת במחשב מרכזי דרך מעקב מיקום סלולרי.

3. לקיחת חלק בכל פעילות שעשויה להכתים את איך שהמידע שלכם נראה. בהקשר המקומי בלוגרים הכותבים על מערכת הביטחון נדרשו לאחרונה לקבל אישור צנזורה על פוסטים. זאת רשימת בלוגרים שלא הייתי רוצה להכנס אליה.

5. הרתעה חברתית

התוצאה של מחשבה שניה מסוג זה המתרחשת בכלל החברה היא אפקט מצנן על כל פעילות אקטיביסטית או פעילות של שינוי חברתי, פעילויות המהוות את הלחם והחמאה של דמוקרטיות מתפקדות. מעקבים ומעצרים מרדדים את השיח הפוליטי ופוגעים בתרבות הויכוח הפוליטי.

שלטון שנלחם כדי למנוע גיוון פוליטי ושיח חופשי הוא שלטון שביר. אידאולוגיה לאומית היא במיטבה דווקא כאשר היא עמומה ומסוגלת להכיל מספר רב של קולות שונים ומנוגדים. זה לא יכול לקרות כשאנו עושים הכל כדי למנוע מאנשים להשמיע קולות אלו.

דווקא בהקשר המקומי ועקב המצב הבטחוני והפוליטי המורכב שלנו, חשוב להימנע מדוגמות ולהשאיר דיון כמה שיותר פתוח על העתיד.

6. שמוש לרעה במידע

יצירת בסיסי נתונים ומערכות המאפשרות גישה קלה למידע חושפת אותנו לשמוש לרעה במידע ומגדילה את הסכנה לשחיקת הזכויות שלנו.

מזרח גרמניה היא הדוגמא הקיצונית ביותר בהיסטוריה. השטאזי העסיק מעל 90,000 מרגלים וסוכנים והחזיק רשת של 174,000 מודיעים. השטאזי שמר תיקים על מאות אלפי אזרחים תמימים והשתמש במידע זה כדי להטריד, לסחוט ולאיים על דיסידנטים. וזה עוד היה לפני עידן האינטרנט. מפקד לשעבר בשטאזי אמר פעם על מערכת המעקב של ה NSA ״עבורנו, מערכת כזו היתה יכולה להיות חלום שהתגשם״.

וגם אם נשים בצד את הסיכון להתנהגות פוגענית רשמית של המדינה, ידוע כי אותם האנשים שיש להם גישה למידע עשויים ליפול קורבן לתרגילים או שוחד שיביאו לחשיפת המידע האישי שלכם בלי שהתכוונתם ונגד החוק.

הסיכון הגדול ביותר הוא דוקא לאנשים הפגיעים ביותר. פרשיית העוקץ הליטאי כאן בארץ הזכירה לנו את הסכנות במידע וניצולו לרעה על ידי פושעים.

החיים הדיגיטליים שלנו הם השתקפות של החיים האמיתיים. אפילו אם אנו סומכים על הממשלה הנוכחית וכל ארגוני הביון שלנו עם הגישה למידע, מי מבטיח לנו שממשלה עתידית או ממשלות זרות לא יעשו שימוש במידע שנצבר ובמערכות המעקב שנבנו לרעתנו?

ככל שיותר מידע נאגר, וככל שליותר אנשים יש גישה למאגרים אלו, כך גדל לאין ערוך הסיכון הנובע ממידע זה והסיכוי לדליפת המידע.

בהקשר המקומי המאגר הביומטרי הוא הראשון שעולה לראש. הסיכוי לעצירתו נראה היום קלוש מאי פעם ובכל זאת אם אתם לא בטוחים על מה מדובר אנא הקדישו מספר דקות לאתר אומרים לא למאגר הביומטרי. אולי עוד נצליח לעשות משהו.

7. שחיקה הדרגתית

כל מערכת מעקב או מאגר מידע חדש שוחק את הפרטיות שלנו צעד אחד נוסף ומרחיק אותנו צעד נוסף מחברה חופשית.

גם אם ההשפעה עדיין לא הגיעה אליך אישית, הפרטיות שלך כבר נשחקה. אם נמשיך בכיוון הנוכחי מה שפעם היה החיים הפרטיים שלך יעלם לחלוטין, והחירויות אותן לקחנו כמובן מאליו יפסיקו להתקיים.

עם התקדמות הטכנולוגיה עלינו להתעמת עם הבחירה — האם הטכנולוגות החדשות ימשיכו לעבוד בשבילנו ולשפר את חיינו, או שנאפשר להן לשמש ככלי לשליטה וחדירה לחיים של כל אחד מאתנו?

״פרטיות לא הולכת לאיבוד במכה אחת. היא נשחקת עם הזמן, חלקים קטנים מהפאזל נעלמים כמעט בלי להרגיש עד שאנו מתעוררים יום אחד ולא מבינים איך הכל השתנה.״

— למה הפרטיות חשובה (גם אם אין לכם מה להסתיר), דניאל סולוב.

8. מה הלאה?

ממשלות בכל העולם כולל אצלנו עושות הכל כדי לשכנע אותנו שתוכניות המעקבים האלו הן לטובתנו, שהממשלה היא חברתנו הטובה ביותר ובזכות המעקבים היא מצליחה להגן עלינו ולספק ביטחון.

כרגע המאבק המתוקשר ביותר באזורנו הוא המאבק במאגר הביומטרי. לכו לקרוא את החומרים באתר ובקרו בעמוד מה אפשר לעשות שלהם.

דברו עם חברים והציגו להם את הנתונים שאספתי כאן בפוסט. לפעמים לראות את הדברים במקום אחד ובהקשר הנכון יכול לעשות את ההבדל. אם אתם צריכים תזכורת לפוטנציאל ההרסני של מידע קראו שוב את הפרשה של רות דוד.

הגנו על עצמכם. גם (ובמיוחד) אם אין לכם שום דבר להסתיר. לכו ללמוד איך הצפנה עובדת והשתמשו בכלים שכבר קיימים היום כדי לשמור על המידע שלכם.

פרטיות היא הישג חשוב מכדי לוותר עליו.