מדריך לבקשת פטור מחוק נגישות אתרים
יותר מדי שמועות מבלבלות אתכם לגבי החוק? רוצים פטור ולא בטוחים איך לגשת לזה? במדריך זה אפרט את הצעדים והמסמכים שאני הגשתי בתהליך לקבל פטור מהנגשת האתר ל-3 שנים.
1. לפני הכל: למה חשוב לבקש פטור
נגישות אתרים זה דבר חשוב, ומתכנתים ובוני אתרים רבים מרגישים שדווקא אנחנו צריכים להוביל את השינוי הזה, להיות הראשונים שינגישו את האתרים שלנו ולהציג דוגמא לאתרים האחרים.
זה אולי נכון, אבל זה לא קשור לחוק.
כרגע המצב החוקי מתבסס על תקן WCAG2, שהוא תקן מאוד מורכב טכנית ובמקומות רבים מעורפל. אין בארץ אף גוף רשמי שיכול לבדוק את האתר שלכם ולוודא שאכן יישמתם את התקן בצורה נכונה ויכול להנפיק לכם תעודת אתר נגיש. תאימות 100% לתקן היא עדיין מאוד קשה להשגה ולכן גם באתרים שעברו הנגשה אפשר למצוא אי תאימויות.
בדיון בכנסת בנושא אמרה בת-שבע אנגלברג-בר מהאוניברסיטה הפתוחה את הדברים החשובים הבאים:
לא, זאת הבעיה שלנו כאן, זאת אומרת, אני לא יכולה להנגיש במאה אחוז מכיוון שיש עדיין בעיות שקשורות בשפה שאנחנו דוברים אבל, האתר שלנו הוא נגיש כבר הרבה מאד שנים, ברמה שגם אנשים עם מוגבלות יכולים לקבל מענה למה שהם מחפשים באתרי האינטרנט. לצערי, אין תרופות פלא, זאת עבודה מאד קשה, והאוניברסיטה כבר מ-2010 עושה את זה. ולכן אנחנו מאד מתקדמים. יחד עם זאת יש עדיין בעיות ו'פינות' שאנחנו לא יכולים להנגיש, כי אין כלים אוטומטיים בעברית כמו שיש באנגלית, ודיברו כאן על הכתוביות לשיעורים ואנחנו מעלים עשרות שיעורים ביום, אז יש קצת בעיה אבל, בכל שאר ההיבטים, ההנגשה שאנחנו הגענו אליה, נובעת מעבודה קשה של חמש שנים. זאת אומרת, זה שמישהו התחיל רק לפני שנה להנגיש את האתר, אין שום סיכוי בעולם שבאוקטובר 2016 הוא יהיה נגיש. מי שהתחיל ב-2010 יש סיכוי, אבל גם עם מגבלה כי יש בעיות עדיין, לקיים את התקן במלואו וכמובן ש"המצוין הוא האוייב הגדול ביותר של הטוב מאד" אז אנחנו נסתפק ב'טוב מאד'. במלים אחרות, יש קרן אור.
בהחלט כדאי להתאמץ ולהנגיש כמה שיותר חלקים מהאתר שלכם. בהחלט כדאי לצרף הצהרת נגישות, להכיר את התחום ולהבין מה אפשר או אי אפשר להנגיש. אבל במקביל ומאחר ונושא ההנגשה עדיין חדש, פטור נותן לכם דרך לעמוד בצד עוד קצת מבחינת החוק כדי שתוכלו להנגיש בקצב שלכם בלי להסתכן בתביעות או לסגור את האתרים.
2. הגשת הבקשה
הסעיף הרלוונטי לעסקים קטנים הוא נטל כספי כבד מדי. הרף המדובר לפטור הינו מחזור של חמש מאות אלף ש"ח ממוצע שנתי ב-3 השנים האחרונות. גם אם המחזור שלכם גדול יותר כדאי להגיש את הבקשה אם יש נסיבות מיוחדות שמקשות על ההנגשה. אלו הסעיפים שיש לציין בבקשה:
-
יש להגיש בקשה מסודרת, קרי לכתוב מכתב בקשה לפטור מביצוע התאמות באתר האינטרנט בהתאם לתקנה 35 לתקנות נגישות השירות.
-
יש לפרט במכתב איזה שירות מסופק לציבור על ידי האתר.
-
יש לרשום לנו את הלינק של האתר.
-
יש לציין מי הבעלים ו/או המחזיקים של האתר.
-
אם האתר בשמך יש לצרף אישורים על כך. אם בבעלות חברה – יש לצרף אישורים כי החברה בבעלותך.
-
לצרף אישור על מחזור הכנסות לשלוש השנים שקמו להגשת הבקשה (מספיק אישור רו"ח, עדיף שומת מס).
אין מסמך רשמי ואפשר להסתפק במסמך וורד לצורך הבקשה. בנוסף לבקשה אני צירפתי את שומות המס הרלוונטיות ואישור בעלות על הדומיין.
בנוסף (ולדעתי האישית) כדאי להסביר מה הופך את ההנגשה לנטל כבד. אם יש המון סרטוני וידאו ישנים, או ערימות של PDF-ים, או שהשתמשתם במערכת ניהול תוכן ייחודית שבנו לכם והמתכנת כבר לא זמין. אם יש דרך אחרת ליצור אתכם קשר, למשל אם אתם מתחזקים עמוד פייסבוק בנוסף לאתר, כדאי לציין זאת גם. עמודי פייסבוק אגב פטורים מהנגשה אוטומטית, וגם אתרי Wix או כל אתר שנבנה בפלטפורמה שאין לכם שליטה עליה.
את הבקשה יש לשלוח במייל ל: pniotnez@justice.gov.il. במקרה שלי לקח חודש עד לקבלת התשובה.
3. תבנית למסמך הבקשה
אין תבנית רשמית למכתב הבקשה. אני לקחתי כמה דברים מהרשת, שיניתי וחיברתי והגעתי לטקסט הזה. אולי יעזור גם לכם (מומלץ להדביק למסמך וורד):
לכבוד נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משרד המשפטים רחוב צאלח א-דין 29 ירושלים
הנדון: בקשה לקבלת פטור מהנגשת אתר אינטרנט בשל נטל כבד מדי בהתאם לסעיף 35ב(2) לתקנות נגישות השירות
1. בהתאם לסעיף 35ב(2) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013 (להלן: "תקנות נגישות השירות"), ניתן לפנות בבקשה לקבלת פטור מהנגשת אתר אינטרנט בעילה של נטל כבד מדי, בכפוף להוראות שייקבעו לפי סעיף 19יב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק השוויון").
2. הגדרת "נטל כבד מדי" והשיקולים לקבלת פטור בעניין זה מופיעים בסעיף 19יג(א)(2) לחוק – להלן התייחסותנו לשיקולים המפורטים בסעיף:
א. תיאור החברה ואתר האינטרנט שלכם
ב. היקף הפעילות לרבות היקף האוכלוסייה הנדרשת לשירות או למקום:
ג. קיומם של מקורות מימון חיצוניים וממלכתיים לביצוע התאמת הנגישות:
ד. קיומן של חלופות לאותו שירות או מקום, הניתנות בידי אותו גורם, בקרבת מקום ושהן נגישות על פי פרק זה:
ה. היקף מחזור ההכנסות או שיעור הרווח של מי שאחראי לביצוע התאמות הנגישות על פי הוראות פרק זה: מצ״ב כנספח.
ו. נימוקים נוספים:
3. מהתייחסותנו לשיקולים המפורטים בסעיף ניתן לראות כי הנגשת אתר האינטרנט מהווה נטל כבד מדי עבור חברתנו, ולכן נבקש לקבל פטור מהנגשת אתר האינטרנט.
4. נגישות אתרים: מבט לעתיד.
חוק הנגישות עזר לקדם מודעות לנושא ועזר להפוך אתרים מסוימים לנגישים יותר. ועדיין הנסיון לפתרון אינסטנט חוקי לבעיית הנגישות הביא גם לתוצאות שליליות:
-
תוספי נגישות שמוסיפים מעט מאוד לנגישות ורווחיים בעיקר לחברות שמייצרות אותם הפכו נפוצים כתחליף להשקעה אמיתית בהנגשת האתר.
-
בעלי עסקים קטנים שבוחרים לסגור את האתר שלהם או להעביר את הנוכחות מאתר בבעלותם לדף פייסבוק, מה שגורם לפגיעה גדולה יותר בפרטיות המשתמשים ובעצמאות של אותם עסקים.
-
בעלי עסקים אינטרנטיים שמעדיפים לוותר על האתר העברי ולהשקיע רק בחו"ל, לפחות עד שתהיה פה יותר וודאות מבחינת דרישות חוק הנגישות.
לנגישות אתרים יש מקום ברשת הישראלית, אבל החוק במתכונתו הנוכחית שגוי. ראוי היה לחייב משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות ומונופולים בהנגשה ולהנפיק תווי אתר נגיש לכל אתר כזה.
לאחר מכן ראוי היה לתת תמריצים בדמות הטבות מס לעסקים פרטיים על הוצאות הקשורות להנגשה, או להציע מענקים וסיוע לעסקים שמוכנים להנגיש את אתר האינטרנט שלהם.
לסיום יש לקבל את העובדה שלא כל אתרי האינטרנט צריכים הנגשה, כשם שלא כל האתרים מותאמים ל Mobile ויש עד היום אתרים שאתם חייבים מחשב Windows ודפדפן Exlorer כדי לצפות בהם. אתרי אינטרנט הן חיות מוזרות ואי אפשר להחיל עליהם את אותו היחס של אתרים פיזיים.
בניגוד להנגשה פיזית, הנגשת האתר היא תהליך שמלווה אותנו בכל תוכן חדש שמוסיפים. ההשקעה אינה חד פעמית אלא מתמשכת. פתרונות חינוכיים ותרבותיים יהיו הרבה יותר יעילים כאן מפתרון חקיקתי.