החברים שלנו מאתר tiktaklaw.com העלו טופס חדש שמאפשר לכל אחד להגיש תביעה מיידית בנושא הפרת כללי נגישות האינטרנט, ויש שמועות שכבר התחילו נסיונות סחיטה כלפי בעלי אתרים.

אז בשביל שתדעו מה לכתוב בתביעה הכנתי מדריך קצר לזיהוי בעיות נגישות ב-99% מהאתרים בארץ תוך פחות מעשר דקות.

1. איך בודקים שאתר לא נגיש

אין דרך קלה אבל יש המון טעויות שכולם עושים. נסו את הטריקים האלה באתרים האהובים עליכם ואם הם נכשלים אולי גם אתם תזכו בתביעה שמנה מאתר tiktaklaw:

1. קודם כל יש כלי אונליין שמזהה בעיות נגישות נפוצות. יש עוד המון בעיות שהכלי הזה לא מזהה, אבל אם במקרה האתר ממש לא השקיע הכלי מיד יצעק: http://achecker.ca/checker/index.php

2. באתרים נגישים אפשר לעשות הכל רק עם המקלדת. שימו את העכבר בצד ונסו לעבוד על האתר עשר דקות. מצאתם פעולה שאי אפשר לבצע? מזל טוב! האתר לא נגיש.

3. באתרים נגישים צבע הוא לא אמצעי בידול בלעדי של מידע. בעברית זה אומר שיש אנשים שלא רואים צבעים ולכן בכל מקום שמשהו צבוע בצבע אחר והיותו צבוע גם מעבירה מידע מסוים, יש להשתמש במאפיין נוסף כדי להעביר את המידע. הדוגמא הקלאסית היא קישורים, אותם תראו עם קו תחתי בנוסף לצבע השונה. אבל גם אם יש שגיאה בטופס ושדה מסוים צבוע באדום זה לא מספיק ודרוש טקסט מלווה.

4. טפסים זה גם מכרה זהב לבעיות נגישות. הטעות הקלאסית היא להשתמש ב Placeholder במקום ב Label, כלומר שהטקסט שמתאר מה צריך לכתוב בתיבה כתוב בתוך התיבה ולא לידה.

5. סרטי וידאו וקטעים קוליים מחייבים כתוביות, וזה כולל סרטים המוטמעים מיוטיוב לעמוד.

6. קרוסלות, שזה התמונות המתחלפות בגדול בעמוד הבית, הן בדרך כלל לא נגישות. הדרישה היא שיהיה אפשר לגרום להן להפסיק לזוז עם המקלדת בלבד, אבל גם לתפעל אותן ולהחליף תמונה עם המקלדת בלבד.

7. דיאלוגים מודאליים הם לרוב לא נגישים. הדרישה כאן היא שכפתור Tab בתוך הדיאלוג יעבור רק בין השדות של הדיאלוג ולא יצא ממנו.

זה כמובן רק קצה הקרחון, אבל לדעתי זה יספיק לכם בשביל לזהות מספיק אתרים לא נגישים.

2. איזה אתרים אפשר לתבוע?

אתר משרד המשפטים מפרט:

גוף פרטי הפועל למטרות רווח, כגון חברה או עוסק מורשה. רשויות ציבוריות, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית. גוף הפועל שלא למטרות רווח, כגון עמותה המספקת שירות לציבור.

אל תטרחו עם אתרים ממשלתיים. או שהם פטורים או שהם ישיגו פטור בתקופה הקרובה. גם לאתרי חדשות יש פטור גורף וגם לאתרים שכתובים בויקס או פלטפורמות דומות. ניתן לקבל פטור מהנגשה באמצעות פניה מסודרת למחלקה הרלוונטית במשרד המשפטים.

3. ועכשיו ברצינות

הנגשה לפי תקן WCAG2 ברמה AA היא לא ריאלית למרבית העסקים בארץ. עם או בלי חוק, המשמעות היא בדרך כלל לבנות אתר חדש לעסק והרבה פעמים גם לזרוק חומרים ישנים.

חנויות אינטרנטיות, מורים פרטיים, חנויות קטנות מהעולם האמיתי שהעלו אתר, אתרי מלונות וצימרים, אתרים ללימוד מוזיקה ועוד מאות אלפי אתרים אינם נגישים ולא יהפכו לנגישים בעתיד הנראה לעין.

כדי להנגיש כל רכיבי הממשק שאנו משתמשים בהם, כולל קרוסלות, דיאלוגים, jQuery Plugins וכו׳ יצטרכו לעבור התאמה לתקן. כל האופן בו מתכנתים ישראליים כותבים אתרים יצטרך להשתנות: לא נוכל יותר להתבסס על רכיבים שאנו מוצאים או קונים באינטרנט, ועבור כל רכיב נצטרך להבין איך הוא בנוי והאם הקוד עומד בתקן.

התקן אגב הוא מאות עמודים באנגלית ודורש ידע טכני משמעותי בבניית אתרים כדי להבין הרבה מהסעיפים. זה כשלעצמנו מחסום משמעותי בפני בוני אתרים בתחילת דרכם, אבל אלו בדיוק הפרילאנסרים שבנו את רוב האינטרנט הישראלי.

סרגלי הנגישות שצצים לאחרונה בכל מיני אתרים הם הטעיה מכוונת. הם לא פותרים בעיות נגישות, הם לא גורמים לאתר להיות תואם לתקן ולא מעט פעמים הם יוצרים בעיות נגישות שלא היו שם. נסו את הטריקים מהרשימה למעלה באתרים שכוללים סרגל נגישות ותראו בעצמכם. הנגשה דורשת שינוי עמוק בקוד האתר ובחומרי המולטימדיה שלו.

יישום בחקיקה של תקנות נגישות אתרים על כלל האתרים בארץ זו טעות שמקורה בחוסר הבנה של התקן. יש לבטלן ויפה שעה אחת קודם. במקומן יש לדרוש הנגשה של אתרי ממשלה ואתרי גופים ציבוריים, ואולי אתרים של חברות ממשלתיות ומונופולים. לגבי השוק הפרטי יש לייצר תמריצים שיגרמו לבעלי אתרים שבאפשרותם להנגיש לבצע את התהליך. האחרים שמכל מיני סיבות ממילא לא יכולים להנגיש יוכלו להמשיך לתחזק נוכחות ברשת עד שהטכנולוגיה תתפתח ועלות ההנגשה תרד ותתאים לתקציב שלהם.

4. קישורים

עמוד המידע של משרד המשפטים בנושא נגישות אתרים 

תקן WCAG2 המלא:
https://www.w3.org/TR/UNDERSTANDING-WCAG20/complete.html

אתר tiktaklaw להגשת תביעת נגישות מהירה (שבעצמו לא עומד בתקן):
https://tiktaklaw.com/