בינואר אישרה הממשלה תוכנית לרפורמה בהייטק: השקעה של מאות מיליונים בהכשרה וייבוא מאות מתכנתים בשנה. כתבה שפורסמה היום בדה-מרקר מזכירה שהבעיה (והפתרון) כנראה מורכבים בהרבה.

1. למה קשה למצוא עובדים?

הייטק הוא תחום מאוד בעייתי מבחינת גיוס כח אדם. כשאנחנו מגייסים מתכנת אין לנו מושג כמה ערך הוא יביא לחברה. זה לוקח כמה חודשים טובים עד שמתחילים לראות עבודה אמיתית ורלוונטית של אותו המתכנת.

במצב כזה עלות גיוס העובד הלא נכון היא עצומה, כי אנחנו לא משקיעים רק בחיפוש עובד אלא גם בהכשרה פנימית שלו בתוך החברה ובזמן עבודה של כל המהנדסים שצריכים לעבוד אתו.

לאור זאת מעסיקים מנסים לצמצם סיכונים עד כמה שאפשר. באותה כתבה מהדה-מרקר הוצג מחקר לפיו מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ כבר מכשירה יותר מהנדסים ממה שהשוק צריך, גם לפני תוכנית הרפורמה. בתחום ההנדסה המכללות והאוניברסיטאות מכשירות כ-5% ממספר המהנדסים המועסקים כיום בכל שנה.

2. סטודנטים ללא ניסיון

אחד הסטודנטים מצוטט בכתבה כאומר ״הרוב המוחלט של מעסיקים שפגשתי בירידי התעסוקה חיפש ממוצע מושלם, או סטודנטים מנוסים מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל״.

מה זה אם לא צמצום סיכונים?

3. אז יש או אין מחסור במהנדסים?

זה תלוי. יש מחסור במהנדסים בעלי יכולת מוכחת להוביל פרויקט בהצלחה. יש מחסור במהנדסים שהעסקה שלהם היא סיכון קטן לחברה. יש מחסור במהנדסים שיודעים איך ללמוד טכנולוגיה חדשה לעומק ולהתאים את עצמם לתנאים טכנולוגיים משתנים.

אין מחסור בבוגרי תואר, בוגרי מכללות ובוגרי קורסים מקצועיים שמחפשים להכנס לעבודה הראשונה שלהם עם מעט ניסיון ובלי יכולת מוכחת.

יש מספיק דברים מועילים לעשות עם כספי המיסים שלנו. חבל לבזבז אותם על בוטקמפים בחינם למתכנתים.

4. נ.ב. ומה אם אתם בוגרי מכללה ללא ניסיון?

אם אתם שייכים לקבוצה שהעסקתה כרוכה בסיכון שאלו את עצמכם איך לצמצם את הסיכון.

תיק עבודות חזק, גם כזה שפיתחתם לבד, בהחלט יכול להיות בעל ערך.

היכרות מקצועית טובה עם אנשים מהקהילה, למשל על ידי השתתפות בהאקתונים או מיטאפים גם היא שווה זהב.