אז הלכנו לראות את המטס השבוע. רוב המטוסים נראו לי אותו הדבר, אבל כמה משפטים שהורים זרקו לילדים שלהם דווקא כן גרמו לי לחשוב ולהבין שלא כל כך קל לגדל ילדים טייסים. אלה השניים שאני זוכר.

1. אמא, הם לא פוחדים?

פחד זה כואב. זה מלחיץ. כשיש משימה חדשה שלא יודעים איך לעשות זה מלחיץ. כשצריך לדבר מול אנשים זה מלחיץ. חבר כבר חודשים רוצה לעזוב את העבודה ולפתוח סטארט-אפ. אבל הוא לא עושה את זה. כי זה מלחיץ, ומה יהיה.

מצד שני אנחנו חיים בתקופה שכנראה שאתם ובמיוחד הילדים שלכם יצטרכו לעשות די הרבה דברים שמלחיצים אותם. להתמודד עם פחדים, אתם יודעים. העולם של שיגרת עבודה שכל בוקר באים להעביר כרטיס ואתה יודע שאתה נשאר באותו משרד עד הפנסיה די נגמר. היום כולם יזמים, כולם צריכים לשווק את עצמם ולהמציא את עצמם וכל הזמן רובוטים מאיימים לקחת לכם את העבודות. בקיצור, הילדים שלכם יחיו בעולם שלפחות מבחינת קריירה הם יצטרכו לעשות דברים מפחידים.

(אולי לא מפחידים כמו להטיס מטוס. אבל בכל זאת, מפחידים).

אז כשהילדה שואלת את אמא שלה אם הטייסים לא פוחדים התשובה צריכה היתה להיות ״כן בטח שהם פוחדים. אבל הם התאמנו הרבה לקראת המופע הזה, הם נקטו באמצעי זהירות והם שמחים ומתרגשים להתמודד עם הפחד. גם את תעשי בחיים הרבה דברים שמלחיצים אותך״.

לעומת זאת כשאתם אומרים לילדים שלכם שטייסים הם אנשים מאוד אמיצים שלא פוחדים סיכוי טוב שרק תורידו להם את החשק להיות טייסים (או להתמודד עם אתגרים אחרים בחיים).

2. מי הכי טוב במשחקי מחשב?

אבא: ״ילדים אתם יודעים שלטוס במטוס זה קצת כמו לשחק במחשב. מי הכי טוב כאן במשחקי מחשב? אז אם תתאמן אולי תוכל להיות טייס״.

אין לי מושג אם מטוס דומה או לא דומה למשחק מחשב. מה שכן כשאתם מייחסים תכונות אופי קבועות לילדים אתם מפעילים עליהם לחץ להמשיך לחזק את התכונות האלה.

הילד שטוב במשחקי מחשב ימשיך לשחק, ואולי יפתח התמכרות לעניין. הוא יחשוב פעמיים לפני שינסה לעשות דברים אחרים בזמן הפנוי שלו כי הוא זה שטוב במשחקי מחשב ואפילו אולי יהיה טייס שזה בטח טוב.

האחים והאחיות שלו יניחו שהם לא טובים במשחקי מחשב אז כל העסק הזה של טיס בטח גם לא בשבילם.

אבל חוץ מטיס יש פה אפקט יותר הרסני- כי עכשיו נתנו לילדים תחושה שהקושי או ההצלחה הרגעית שלהם זה משהו שהוא חלק מהאופי שלהם. אז כשאחד מהם יתקשה במתמטיקה הוא יוכל להגיד לעצמו, טוב אני לא טיפוס מתמטי, ויוותר מראש על המאמץ.

ובחזרה לפחד: מאוד נוח לברוח ולהתחבא כשאנחנו חושבים שהאופי שלנו הוא משהו שאי אפשר לשנות. אני טוב במשחקי מחשב אז מה פתאום שאנסה משהו חדש? הרי אני ממילא לא טוב בזה. אולי אפילו אגדל להיות טייס.

עדיף להגיד: ״ילדים הטייסים התאמנו הרבה לקראת המופע הזה. משה, בדיוק כמו שאתה התאמנת להצגת בית הספר. ודנה, בדיוק כמו שאת התאמנת לקראת המבחן בחשבון. ואבי, בדיוק כמו שאתה מתאמן על נגינה בפסנתר. חשוב להתאמן כדי להגיע לתוצאות טובות בכל תחום.״

אל תגנבו לילדים שלכם את החלומות. תנו להם את הכלים להגשים אותם.