דה-מרקר פרסם תוכנית בהתהוות לפיה אנשי קבע ביחידות טכנולוגיות יוכלו לקחת ״פסק זמן״ מהשירות, לעבוד קצת באזרחות ואז לחזור בכוחות מחודשים. אני מאוד מקווה שהתוכנית תצא לפועל וחושב שיש לצבא הרבה מה ללמוד מהתעשיה באזרחות.

1. מה שטוב בצבא

יוסי מלמד כבר כתב על יתרונות השירות ביחידות הטכנולוגיות, בין השאר הוא מציין שבצבא חיילים וקצינים מקבלים אחריות על דברים שבאזרחות היו מקבלים אחריות דומה רק בגיל מבוגר בהרבה. הצבא משקיע יותר בהכשרת קצינים ופיתוח יכולות פיקוד מאשר התעשיה האזרחית בהכשרת מנהלים וגם תחושת השליחות בצבא היא הגורם המרכזי שמשאיר אנשים לשעות ארוכות של פיתוח.

היחידות הטכנולוגיות של צה״ל נדרשות להתמודד עם אתגרים טכנולוגיים מאוד גדולים והאנשים שמשרתים שם לרוב לא מגיעים עם הניסיון הרלוונטי להתמודדות זו. כשחברת תוכנה אזרחית צריכה לפתח אפליקציה לוקחים קבלן צד-שלישי שיעשה את הפיתוח הראשוני. ביחידה טכנולוגית נותנים לחיילים ללמוד לבד ולפתח בעצמם. בוגרים שגדלו במסגרות כאלה מרגישים מאוד בנוח ללמוד טכנולוגיות חדשות ולהכנס לפרויקטים גם כשלא מכירים את החומר עד הסוף, מתוך הבנה שילמדו תוך כדי תנועה.

יש לצבא בעיה של ״בריחת מוחות״ מאותן יחידות טכנולוגיות כלומר של קצינים וחיילים איכותיים שעברו מסלול הכשרה יקר ושמעדיפים לצאת לעבוד בתעשיה האזרחית מאשר להישאר בצבא. בהמשך הפוסט שלו כותב יוסי שלהוציא את אותם אנשים לאזרחות ואז לאפשר להם לחזור לא יהיה כלי אפקטיבי אם המטרה היא להשאיר אותם בצבא לטווח רחוק.

אני מסכים שבילוי שנה באזרחות כנראה לא יעלה את הסיכוי שמישהו יחליט להישאר בצבא, אבל אני חושב שלתוכנית כזאת עשויות להיות השלכות לטווח בינוני שכן יגרמו ליותר אנשים לרצות להישאר. בפרט, אני חושב שבתעשיה האזרחית יש הרבה ידע שחסר בצבא ושיכול להעלות את הרמה באותן יחידות טכנולוגיות. דוגמאות? בטח.

2. גיוון תעסוקתי

נכון להגיד שההייטק הישראלי לא היה נראה כמו שהוא היום בלי הצבא. אותם אנשים ששירתו ביחידות הטכנולוגיות יוצאים החוצה להיות עובדים, יזמים ומנהלים של חברות הייטק. אבל כל מי שעושה מילואים ביחידות הטכנולוגיות יודע שגיוון תעסוקתי זה לא הצד החזק שלהם.

מבחינת גיל מדובר על סביבה שכולם בה פחות או יותר באותו גיל (צעיר ודינמי נשמע מוכר למישהו?), לרוב גברים. לא צריך אף פעם לצאת הביתה, לא צריך להוציא ילדים מהגן, ואפשר לדבר עם החברים מהיחידה על הכל כי מבלים יחד את רוב שעות היום. זה יוצר תרבות חדגונית.

רבות נכתב על הצורך בייצור גיוון תעסוקתי ועל היתרונות בעבודה בסביבה כזו. אותם אנשי קבע שיצאו לאזרחות יראו שם חברות גדולות שכבר משקיעות בהתאמת סביבת העבודה שלהן ותהליכי הגיוס לאוכלוסיות מגוונות. הם ילמדו שאפשר להיות פרודוקטיביים גם כשצריך לסיים בארבע ולהוציא את הילדים מהגן, ושרעיונות טובים מגיעים גם מאנשים שלא נראים כמוך.

3. פיתוח מאפס

מערכות תוכנה בצבא מחזיקות לפרקי זמן מאוד ארוכים. אם עבדתם על מחשב במהלך שירותכם הצבאי אני בטוח שעבדתם לפחות על מערכת אחת שהיתה בת חמש שנים או יותר, ורבים מאתנו גם עבדו על מערכות של 10 שנים או יותר.

זה אומר שמתכנתים רבים ביחידות הטכנולוגיות לא היו שותפים לפיתוח מערכת חדשה מאפס, ובטח לא יותר מפעם אחת בשירות. קל לראות קוד שנכתב לפני 8 שנים ולקטר כמה המתכנתים שכתבו אותו לא ידעו לתכנת. הרבה יותר מעניין אני חושב לכתוב קוד חדש שאנשים יצטרכו לתחזק אותו בעוד שמונה שנים ולשבור את הראש איך לכתוב אותו בצורה שיחזיק מעמד.

יציאה לשנת שירות בסטארט-אפ שם יכתבו מערכת תוכנה מאפס יכולה לתת לאותם מתכנתים פרספקטיבה טובה יותר על העבודה שלהם והמורכבות בבניית מערכות בכל שלבי הפיתוח.

4. מגוון טכנולוגי

בגלל שהצבא מפתח פחות מערכות (כמותית) אבל כל מערכת יותר מורכבת, היכולת שלהם לבחור ולנסות טכנולוגיות שהן Bleeding Edge היא הרבה פחות טובה מאשר באזרחות. לא נדיר למצוא חברות הייטק שכל שנתיים-שלוש משכתבות את המוצר לגמרי. הרבה יותר קשה למצוא את זה בצבא כי אתה לא יודע איזה מתכנתים יהיו לך בעוד שנתיים שלוש ואיזה מפקדים יהיו.

כשקצינים ומתכנתים יחשפו לטכנולוגיות חדשות גם בעולם האמיתי (מחוץ לכנסים) ויראו איך מתכנתים משתמשים בטכנולוגיות אלו ואת האתגרים האמיתיים שלהן יש סיכוי שהם יחזרו ליחידות עם הבנה יותר טובה איך עושים בחינה טכנולוגית לכלי לפני שמפתחים בו מערכת גדולה.

5. סביבה עסקית תחרותית

לחץ של תחרות שונה מהלחץ של פיתוח צבאי, בעיקר בגלל שהסיכון מתממש לעתים קרובות ולכן הוא הרבה יותר ריאלי.

יש ערך בלהיות חלק מפיתוח מוצר מצליח. רואים הרבה ולומדים הרבה כשמתמודדים עם פידבק חיובי מלקוחות שרוצים עוד יכולות, וצריך להחליט על מה עובדים ועל מה לא בתוך האילוצים, כשכל הזמן חברות אחרות מדביקות את הקצב ויוצאות עם מוצרים דומים.

ויש גם ערך בלהיות חלק מפיתוח מוצר כושל. מלשבת על הספינה כשהיא טובעת ולעשות הכל כדי לנסות לפתח את הגירסא הבאה שתחזיר את המשתמשים. להבנה שהמוצר שלך אולי לא טוב כמו שחשבת והגיע הזמן להמשיך הלאה. מתי בפעם האחרונה יחידה טכנולוגית נסגרה כי לא היו קונים למוצרים שלה?

אם מטרת התוכנית לתת לאנשים לעבוד באזרחות כדי שיראו שזה לא דיסנילנד ושאין להם מה לחפש בחוץ אז באמת אין טעם. עבודה של שנה באזרחות לא תשנה את דעתו של מי שרוצה לצאת (או של מי שרוצה להישאר).

אבל אם ישכילו שם לשים דגש על חיזוק הקשר בין היחידות הטכנולוגיות לאזרחות, וייבוא רעיונות ותהליכי עבודה מהאזרחות לצבא, התוכנית יכולה להעלות משמעותית את הרמה ביחידות הטכנולוגיות וכך להפוך אותן לאטרקטיביות אפילו יותר. וזאת כנראה הדרך הטובה ביותר להשאיר אנשים טובים במערכת.