דה מרקר העלו עוד כתבה מלאת טעויות על התעשיה וכביכול על ניצול חרדיות. במקום לבזבז את הזמן על קריאת כל הכתבה רצוי להסתפק בתגובה של רחלי גנות לנושא (שהופיעה בסוף):

"הטענות המובעות בכתבה אינן נכונות. הנדסאיות ומהנדסות חרדיות מתפרנסות מצוין, ואם זה לא היה רווחי עבורן — הן לא היו לומדות במסלולים האלה. העובדות ברייצ'יפ עוסקות בפיתוח פרויקטים מאתגרים, צוברות ניסיון מעולה והן מאוד מבוקשות בחוץ. אם השכר לא היה טוב, נשים לא היו נוהרות לחברה שלנו כל שנה בהמוניהן. רייצ'יפ וחרדיות בהיי־טק הם סיפור הצלחה. תעשיית ההיי־טק מחפשת בעיקר את המקצועיות, הידע, הכישורים והניסיון. חסרים בארץ מומחים והחברות מוכנות לעבוד עם מומחים מכל העולם — ואף אחד לא בודק מה הדת שלהם, צבעם או מינם. לכן אני לא מקבלת את הטענה שמפלים מישהי כי היא חרדית. יש מאות חרדיות שהשתלבו בהיי־טק במשכורות היי־טק כמו כולם. החזון של החברה שלי הוא לקדם את המהנדסות החרדיות מקצועית וכלכלית, ואנחנו פועלים ומשקיעים בהכשרות מקצועיות ואישיות כדי לעמוד בסטנדרטים של המצוינות בהיי־טק. אני מאמינה שאנחנו מגשימים את החזון".

את רחלי ורייצ'יפ אני מכיר אישית מקורסים שלימדתי שם. רמת המתכנתות והפתיחות שלהן לטכנולוגיות חדשות טובה בדיוק כמו בסצינות ברמת החיל והרצליה. לימים לימדתי גם קבוצות של חרדיות בירושלים ומודיעין עלית ובכל המקומות פגשתי נשים שכירות ועצמאיות שמאוד מרוצות מהעבודה, משקיעות לומדות ומתקדמות.

סצינת ההייטק פתוחה לכל אחד ואחת שמוכנים ללמוד ולהתאמץ. כן יש אפליה. כן יש קשיים. אבל בסוף כן גם אתן יכולות וזה שווה את ההשקעה.