טעויות מול שטויות
בכתיבה, בהרצאה, בראיון עבודה או בכל שיחה אחרת: כולם לפעמים טועים. אף אחד לא יתרגז על מתכנת Java שיחשוב בטעות ש HashMap שומר את הערכים בצורה ממוינת. מקסימום נזכיר לו שהמפה הממוינת ב Java נקראת TreeMap ולא HashMap.
הבעיה היא עם טעויות שמעידות על חוסר הבנה גמור של הסיטואציה. אחרי טעות כזאת אנשים יפסיקו להקשיב לך וייקח הרבה זמן להחזיר את האמון. הנה שיחה דמיונית מעולם ההבי מטאל:
״יו איך אני אוהבת את טוויסטד סיסטר״ ״כן גם אני. יש לה קול עדין והיא כותבת מילים מרגשות״ ״בחיים לא שמעת על הלהקה הזאת נכון?״
לאחות המעוותת אין קול עדין והיא לא כותבת מילים מרגשות. למרות שמה, טוויסטד סיסטר לא קשורה לנזירות. זו להקת הבי מטאל משנות ה-70. זו טעות שאי אפשר לעשות אם אי פעם שמעת אפילו חצי טראק שלהם.
כשאתה לא יודע משהו קשה לדעת אם הניחוש שלך יישמע כמו טעות או כמו שטות גמורה. לכן בדרך כלל ״אני לא יודע״ עדיף בהרבה על לנחש. אם אתם לא בטוחים, תבדקו. אם אי אפשר לבדוק עדיף ללכת על בטוח. ההימור עלול לעלות לכם ביוקר.