מתכנתים שעובדים בחברות רגילים שהבוסים שלהם עושים בשבילם הרבה שיקולי עלות/תועלת, כשהמשאב העיקרי הוא זמן המתכנת. לכולם חסרים מתכנתים וכולם מנסים להספיק הרבה יותר עבודה ממה שבן אדם יכול לסיים ביום, ולכן כל הזמן צריך לתעדף. מתכנתים שרוצים להשקיע מעבר ולהביא מוצר הרבה יותר מוצלח מה Spec יצטרכו להתאמץ ולהיאבק גם בתוך החברה.

(וכשאני אומר יותר מוצלח מה Spec אני מתכוון הרבה יותר מוצלח ממה שהמנהל שלך רוצה).

אבל מה קורה כשאותם מתכנתים מתחילים להיות הבוסים של עצמם? למשל מתכנת שעזב עבודה ומתחיל עכשיו לעשות מבחני בית כדי למצוא את העבודה הבאה, או מתכנת שעזב עבודה כדי לעבוד כפרילאנס? במצבים כאלה כדאי לזרוק לפח את כל שיקולי העלות-תועלת שאתם רגילים אליהם ולזכור שהשיקולים השתנו. אם אתם עכשיו בבית מחפשים עבודה וקיבלתם מבחן בית, האינטרס שלכם הוא להשקיע במבחן הזה כמה שיותר זמן, ולעשות הרבה יותר טוב מההכי-טוב שלכם. כי לא משנה מה העלות תהיה, התועלת, כלומר להתקבל לעבודה, תהיה גדולה ממנה.

כמה רעיונות לדוגמא שעוברים לי בראש: בדיקות (יחידה + אינטגרציה), תיעוד מלא ועדיף גם Readme מסודר, טיפול מלא בשגיאות מכל הסוגים, מבנה מערכות נכון וגנרי עם אפשרות להרחבה, אם יש ממשק גרפי וודאו שהממשק נראה טוב או אפילו קחו מעצב, כתבו את הקוד כך שיוכל לגדול ולנצל נכון תוספת חומרה ושרתים, טפלו נכון בנושא אבטחת המידע ובכל מקום שהכנסתם טיפול כזה תעדו את זה בהערות. עוד רעיונות? שתפו בתגובות.