אני מוכן לנחש שהלולאות הראשונות שלמדתם היו for ו while. ובכנות זה מספיק בשביל לכתוב תוכניות שמחשבים יוכלו להבין, אבל בתור בני אדם אנחנו אוהבים שהקוד שלנו מספר קצת יותר דברים על הכוונה שמאחורי ההוראות.

בשביל שנוכל להעביר את המטרה של הקוד בצורה מדויקת יותר שפות תכנות כוללות רשימה ארוכה מאוד של פקודות לולאה, כל אחת עם הניואנסים המיוחדים שלה. בפייתון אנחנו אוהבים לדבר על List Comprehension בתור דוגמא ללולאות ייחודיות, אבל השפה לא עוצרת שם. הפונקציות any ו all יעזרו לנו לזהות האם רשימה מסוימת כוללת פריט שאנחנו מחפשים או האם כל הפריטים ברשימה מתאימים לתנאי מסוים.

נתחיל עם any. בפייתון אתם יכולים לרוץ על סידרה עם לולאת for כדי לחפש אלמנטים שמתאימים למבנה מסוים, למשל הקוד הבא בודק האם במילון מסוים יש מפתח שהערך שלו הוא 2:

c = { 'one': 1, 'two': 2, 'three': 3, 'four': 4 }

found = False
for k, v in c.items():
    if v == 2:
        found = True
        break

if found:
    print("Found a 2 in the dictionary")

אבל הרבה יותר מדויק לכתוב את אותו הקוד עם הפונקציה any. פונקציה זו מקבלת סידרה ובודקת אם אחד האלמנטים הוא True. באמצעות Generator Comprehension נוכל להפוך כל מילון לסידרה של בוליאנים וכך לקבל את הגירסא הקריאה יותר:

c = { 'one': 1, 'two': 2, 'three': 3, 'four': 4 }

if any(v == 2 for k, v in c.items()):
    print("Found a 2 in the dictionary")

פונקציה נוספת מהסידרה היא all שבודקת האם כל האיברים בסידרה הם True. לכן הקוד הבא הוא דרך קלה לוודא שכל הערכים במילון הם מספרים זוגיים:

c = { 'one': 1, 'two': 2, 'three': 3, 'four': 4 }
d = { 'two': 2, 'four': 4 }

if all(v % 2 == 0 for k, v in c.items()):
    print("All values in c are even numbers")

if all(v % 2 == 0 for k, v in d.items()):
    print("All values in d are even numbers")

שימו לב לשימוש ב Generator Comprehension ולא ב List Comprehension, כלומר סוגריים עגולים ולא מרובעים. הבחירה ב Generator Comprehension היא שגורמת לקוד להתנהג כמו לולאת for, כלומר שהערכים ייבדקו אחד-אחד ולא ייטענו כולם לזיכרון. זה חסכוני יותר בזיכרון ובמקרה של any גם ירוץ מהר יותר אם התשובה היא True.