איזה שפה כדאי לבחור? ואיזה טכנולוגיה כדאי ללמוד? השאלות האלה מטרידות לא מעט אנשים שפוחדים לבחור את הדבר הלא נכון וללמוד משהו שלא יוכלו להשתמש בו. זה קצת מזכיר מישהו שמתלבט איזה שפה ללמוד כי הוא מתכנן רילוקיישן ולא בטוח לאיזה ארץ ללכת - הנה הפחד: להשקיע שנים בלימוד יפנית ובסוף להיתקע כי אין עבודה ביפן.

מה שקורה בפועל מאוד שונה (בתכנות בטוח, בשפות כנראה שלא). אחרי שלומדים טכנולוגיה אחת מגלים שאותם העקרונות שהשקעת 80% מתהליך הלמידה בלהבין אותם, עקרונות אלה ממש רלוונטיים לעוד 50 שפות תכנות וטכנולוגיות מקבילות. כלומר אחרי שלמדתם פייתון אם תרצו ללמוד רובי תצטרכו "להשלים" רק 20% ממה שלמדתם.

אבל רגע חכם גדול, אם זה כך אז למה מודעות הדרושים מספרות סיפור כל כך שונה? הנה דרישות לדוגמא שמצאתי באולג'ובס:

-7 שנות ניסיון בפיתוח Frontend. Angular הכרחי. המשרה מיועדת לנשים וגברים כאחד.

אם באמת המעבר מריאקט לאנגולר כל כך פשוט, למה הם כותבים כאן Angular הכרחי? ואם יגיע אליהם מתכנת ריאקט עם 7 שנים ניסיון בפיתוח Frontend לא יקחו אותו? הסיבה היא פשוטה ונקראת עודף פניות. בסקר (יחסית ישן, אבל מאמין שהתוצאות היום דומות) שמצאתי נשלחו 122 קורות חיים בממוצע לכל משרה בהייטק. לראש צוות שצריך לעבור על קורות החיים האלה המספרים האלה פשוט גדולים מדי, אז מוסיפים דרישות כדי שיהיה אפשר בכלל לעבור על זה.

מסקנות? תלמדו מה שקל לכם ללמוד ותתחילו לכתוב בזה קוד כמה שיותר מהר. ככל שתכתבו יותר קוד כך תדעו יותר טוב מה מעניין אתכם ויהיה לכם קל לנווט למקומות האלה וגם למצוא בהם עבודה. ממילא אם אתם מכוונים לבנות תיק עבודות ולהתקבל איתו תצטרכו לעקוף את חברות ההשמה כי אין לא יהיה להם מושג איפה לסווג אתכם.