הזדמנות טובה למצוא בעיות אבטחת מידע היא לזהות הבדלים בין ה Use Case שהיה למתכנתים בראש לבין מה שקורה בפועל. המקרים שקל לזהות הם מערכת שאמורה היתה לעבוד בצורה פרטית יוצאת מחומת האש הארגונית והופכת למערכת ציבורית, או כשטכנולוגיה חדשה מופיעה ומשנה את הדרך בה עבדנו עם הדבר הישן.

עד שהתחילו להופיע רשתות WiFi היה מאוד קשה להסתכל על המידע שעובר בין המחשב שלך לאתרים, פשוט בגלל שהיחידים שיכלו לראות לתוך הצינורות היו ספקי התשתית. ברגע שעברנו לתקשורת אלחוטית כל בעיות האבטחה יצאו מהחורים שלהן ואתרים נזכרו שכבר אי אפשר להעביר מידע לא מוצפן ברשת.

או בדוגמא אחרת, בעיית אבטחה שהתגלתה בקורקינטים של שיאומי מנצלת את העובדה שהקורקינט מתקשר באמצעות Bluetooth בלי לבצע תהליך Pairing או אותנטיקציה של המכשיר שנותן לו פקודות. אי אפשר לבוא בטענות למי שהמציא את המנגנון כי יש מצבים בהם זה בדיוק מה שאנחנו רוצים (דמיינו רדיו שכל אחד יכול להזרים אליו שירים במסיבה), אבל כששמים מנגנון כזה על קורקינט ציבורי מתחילות הבעיות.

כשאתם כותבים קוד ורואים שאנשים משתמשים בו לא כמו שהתכוונתם, זה רעיון טוב לחזור אחורה ולבדוק את ההנחות שעשיתם בנוגע לאבטחת המידע של המערכת. סיכוי טוב שתגלו שה Use Case החדש חושף אתכם לסיכונים חדשים.