תקרת הזכוכית של פרילאנסרים שלומדים לבד
שפת התכנות הראשונה שלמדתי נקראה Basic. אחרי Pascal, ואז C. אני זוכר שלא אהבתי את C. לא הבנתי אותה ולא התאמצתי להבין. הרגשתי שכל מה שאני צריך לבנות אני יכול לבנות בקלות ב Pascal, אז בשביל להתאמץ עם פוינטרים וסטראקטים. אני כותב דברים מדליקים, זה עובד, מה עוד צריך?
ולמרות ההתקדמות של הטכנולוגיה, ולמרות שהיום אפשר לבנות דברים הרבה יותר מתוחכמים ממה שאני כתבתי בפסקל כשרק התחלתי לתכנת, רעיון אחד חשוב לא השתנה: הרבה יותר קל לבנות לבד מערכת שנראית כמו booking.com מאשר את אתר בוקינג עצמו (ותחליפו את בוקינג בכל מערכת אחרת שאתם מכירים).
יש לזה שתי סיבות:
למערכת אמיתית יש משתמשים. הרבה מהם. ולמשתמשים יש נטיה מעצבנת לחשוף את כל מקרי הקצה שבחיים לא תגיע אליהם כשיש לך שלושה וחצי גולשים ביום באתר. רק כשיש עומס אנחנו רואים כמה היסודות חזקים.
מערכת אמיתית חיה לאורך זמן וממשיכה לקבל עדכונים ותוספות לאורך שנים. אז כן כל הכבוד שהצלחת לכתוב אתר שנראה כמו בוקינג בשלושה חודשים - אבל איפה האתר הזה יהיה עוד שנתיים? הרבה בעיות בעיצוב תוכנה מתגלות רק כשירח הדבש נגמר ודרישות חדשות מגיעות מהשטח שלא ממש מסתדרות עם האילוצים שבחרנו.
שני סוגי העומסים (קוד ומשתמשים) הם דברים שפרילאנסרים שעובדים לבד לא צריכים להתמודד איתם. ברוב המוחלט של המקרים פרילאנסר שבונה אפליקציות יבנה לעצמו את הכלים והידע כדי לבנות ללקוחות אפליקציות יחסית מהר ולהתקדם הלאה ללקוח הבא. פרילאנסרים וחברות קטנות שבונים מערכות ווב ירצו להתמקד בלתת שירות טוב ללקוחות שלהם ולא בלהוסיף עוד פיצ'רים למערכת.
אבל אלה בדיוק הדברים שחברות הייטק וסטארטאפים צריכים להתמודד איתם כל הזמן. ובגלל זה כשאותם פרילאנסרים נכנסים לעבודה בחברות אמיתיות כל ההרגלים שהם בנו בתור פרילאנסרים מתחילים לעבוד נגדם. מהר מאוד סגנון העבודה שמייצר קוד שעובד כמה שיותר מהר יוצר קוד שלא מתמודד טוב עם שינויים בדרישות מהשטח, מכניס בעיות אבטחה למערכת ולא עומד בעומסים.
אני חושב שכדאי לזכור שיש יותר ממגרש משחקים אחד בכתיבת קוד, ולכל מגרש הכללים שלו. לכן זה לא ממש עוזר להתאמן במגרש של הפרילאנסרים אם החלום שלך זה להתקדם במגרש של השכירים (או להיפך).