אם היה בית ספר לפרילאנסרים הוא בטוח היה נראה אחרת לגמרי מבתי הספר שיש לנו היום, ואולי שם גם היו מספרים לכם את הכלל הפשוט של פרילאנסרים שאף אחד לא סיפר לי - וזה שמסלול הקידום של פרילאנסרים שונה ממש ממסלול הקידום של שכירים.

בדרך כלל כשאנשים מהדור שלי חושבים על קריירה אנחנו מדמיינים מסלול שמתחיל במשרה זוטרה באיזה חברה, ואז לאט לאט מתקדמים: ממתכנת לראש צוות, מראש צוות לראש קבוצה, וכך הלאה במעלה ההיררכיה האין סופית. כל שלב נוסף שעלית בהיררכיה מעניק שכר גבוה יותר, חיים נוחים יותר והטבות מפנקות יותר בהשוואה לזה שלפניו.

אבל לפרלאנסריות (ופרילאנסרים) זה לא עובד ככה.

בהיעדר מסלול קידום מסודר הדרך היחידה של פרילאנסרית להתקדם ל"שלב" הבא תהיה לשנות משהו מהותי בהתנהלות שלה: לשנות את הגישה ללקוחות, לקחת עובדים, להוסיף אוטומציה או למצוא לקוחות אחרים. הבעיה ששינוי כזה כמעט תמיד יגרור תקופה של הסתגלות לשינוי בה תרוויחי פחות ממה שהרווחת בעבר. זה כאילו אנחנו לוקחים כמה צעדים אחורה בשביל לקחת תנופה ולקפוץ קדימה. והתנופה הכרחית. מתכנתת פרילאנסרית שעד עכשיו בנתה אתרים ומרגישה (בצדק) שהיא תרוויח יותר מייעוץ לחברות, תצטרך קודם להפסיק לבנות אתרים ולפנות לה זמן כדי למצוא את החברה הראשונה שתסכים לשלם לה על ייעוץ. ואז בחודשים הקרובים אותה פרילאנסרית צריכה לבנות את עצמה מאפס בנישה החדשה, וכך בונים את התנופה. כן, אחרי הקפיצה יהיו לה לקוחות טובים יותר שישלמנו יותר על כל שעה, אבל התהליך לא היה לינארי.

צעד אחורה, שניים קדימה. זה הטנגו ההפוך של הפרילאנסרים וכדאי להתרגל אליו אם אתם מתכננים להתקדם במסלול הזה.