כולם מדברים על הקושי להיכנס להייטק, ושוכחים שקושי הרבה יותר גדול הוא להישאר על הגלגל, כלומר להישאר בתעשיה לאורך שנים. וזה קשה קודם כל בגללנו.

בית ספר לימד אותנו שעבודה ולימודים זה שני דברים שונים, שהלימודים קורים קודם והעבודה קורית אחר כך. שיש תוכנית מסודרת ושהמשימה המרכזית היא להצליח במבחן ולקבל ציונים גבוהים.

ואז אנחנו מגיעים לעבודה (אחרי תואר או בוטקמפ או לא-משנה-מה), ובהתחלה זאת העבודה הכי מרגשת וחדשנית בעולם. נכון העבודה קשה ועובדים המון שעות אבל המשכורת הרבה יותר גבוהה מזו של החברים, וכל יום לומדים דברים חדשים.

הבעיה מתחילה אחרי חמש שנים, כשמתחילים כבר להרגיש את השחיקה האישית והטכנולוגית. קודם כל ברמה הטכנולוגית - יש שלב שתכנות כבר לא נראה כל כך קשה. זה לא שאנחנו יודעים הכל אלא שאנחנו יודעים מספיק כדי להסתדר בעבודה בלי ללמוד דברים חדשים. ברמה האישית אנחנו מרוויחים יותר ועובדים פחות שעות ומרגישים פחות בלחץ, ולכן לא רצים ללמוד את הטכנולוגיות הכי חדשות.

חמש שנים קדימה והטכנולוגיות שפעם היו מלהיבות הן היום כבר Legacy, המערכות שבנית כבר לא מעניינות אף אחד והחברה שעבדת בה סוגרת את הפרויקט או נסגרת לגמרי. חיפוש העבודה הבא הולך להיות לך כבר הרבה יותר קשה.

זה לקח ל Silverlight שלוש שנים להגיע לשיא, ואז עוד שלוש לקרוס. לפי גוגל טרנדס Hibernate היתה מאוד פופולרית ב 2007 ומשם התחילה לקרוס לאט. היום יש לא מעט אנשים שעדיין עובדים ב Hibernate ולא מעט מערכות שעדיין רצות על טכנולוגיה זו, אבל הן הולכות ומתמעטות כל שנה. ואותו דבר קורה לאינספור טכנולוגיות אחרות.

ככל שתופסים את התהליך הזה יותר מוקדם כך יותר קל למנוע אותו. אם נקפיד להמשיך ללמוד ולהתמקצע ולהחליף עבודה כשהטכנולוגיה מתישנת (גם אם כולם מוחאים לנו כפיים במקום הישן) אני חושב שנצליח להישאר על הקרוסלה הטכנולוגית עוד שנים ארוכות.