בכל טכנולוגיה חדשה שאת באה ללמוד יהיה קטע מתסכל. לפעמים זה יהיה בהתחלה, לפעמים באמצע ולפעמים צריך ממש להתאמץ בשביל להגיע אליו. ובשביל ללמוד טכנולוגיות חדשות מהר יותר מכל האחרים הטריק הכי טוב הוא לחפש כמו משוגעים את החלק המתסכל.

מתכנתת שעוברת מ Python ל Go תצטרך לעבוד ממש קשה אפילו בשביל תוכנית Hello World פשוטה. בגו אין מנהל חבילות, אנחנו צריכים לקמפל את התוכניות שלנו, צריך לחשוב על Types בכל צעד ועוד לא אמרנו מילה על ה Class-ים שנעלמו.

לעומתה מתכנת שעובר מ Java ל Python יוכל לקלוט את העניין ולהתחיל לפתור בעיות בפייתון תוך כמה שעות. הרבה מהמבנים המוכרים מ Java עובדים כמעט כמו שהם גם ב Python. החלק המתסכל של פייתון מגיע הרבה אחרי התוכניות הראשונות, כשאנחנו באים לבנות תוכניות גדולות ומגלים ששפה דינמית מכריחה אותנו לחשוב אחרת, שה Design Patterns שלמדנו כבר לא ממש רלוונטים וצריך שיטות עבודה ותבניות קידוד אחרות.

הרבה פעמים אנחנו מתבלבלים וחושבים שמשהו הוא "קל ללמידה" אם החלק המתסכל שלו מגיע ממש מאוחר בתהליך הלימוד (אנגולר היתה דוגמא מושלמת לטכנולוגיה כזאת, אבל לדעתי גם גיט ופייתון נופלות בבור הזה). אבל האמת הכואבת היא שאם לא דפקתם את הראש בקיר כמה שבועות זה פשוט אומר שעוד לא עשיתם את הלמידה האמיתית.