אז לקחתי השבוע באחד הימים את הקטנה (בת 3) למשרד המשותף בו אני עובד. חשבתי שהיא תוכל לרוץ קצת מצד לצד ואני בזמן הזה אשב על המחשב. זה לא ממש עבד, אבל קרה משהו מעניין אחר במקום-

היא באמת רצה מצד לצד, וגם מצאה המון דברים שלא ידעתי שהיו שם, וגם הפכה חלק גדול מהם למשחקים, ותוך כדי שכמעט שברה כמה דברים הצלחנו לגלות יחד שיש המון דברים שילדים יכולים לאהוב בחלל עבודה משותף.

הקטע העצוב הוא שבגיל מסוים זה עובד להם. עוד שנתיים-שלוש כשאקח אותה איתי לעבודה באמת אוכל לשבת לעבוד, כי היא תהיה עסוקה במשחקים בטלפון. ובינינו גם אם לא היה טלפון בשלב מסוים ילדים גדולים (וגם מבוגרים) מבינים שיותר קל לחפש לשחק במה שמכירים מאשר למצוא משחקים חדשים עם מה שיש. וכן גם כשלומדים שפת תכנות חדשה.

וככה אנחנו מוצאים המון מתכנתים שלומדים JavaScript והשאלות הראשונות שישאלו יהיו איך לבנות היררכיית מחלקות כמו שאני מכיר מ Java, או למה אין פה Static Types ואיך לממש פה את ה Design Patterns שאני רגיל אליהן. וזה חבל, כי הכיף האמיתי מסתתר בשאלות כמו ״מה אפשר לעשות עם Clojure שהיה קשה בשפות אחרות?״, או ״איזה Design Patterns אנחנו עשויים למצוא בפרויקט JavaScript גדול (שלא היינו מוצאים בשפות אחרות)?״.