כשאתם באים לקנות מכונים יש המון אופציות מהן אפשר לבחור ויש כמה דברים ברורים - אם בחרתם לקנות רכב חדש אתם יודעים שתהיה ירידת ערך בשנים הראשונות, אם הלכתם על יד שניה אתם יודעים שתשלמו קצת פחות אבל לא תקבלו את הרכב עם כל הניילונים ואם הלכתם על רכב קצת יותר ישן (הבחירה האהובה עליי) אתם יודעים שתשלמו פחות מראש אבל תבלו יותר זמן במוסך.

בתוך המערכת הזאת אנחנו יכולים להיות מופתעים לטובה או לרעה - אם קנינו רכב ישן וכבר שנתיים שהוא לא ראה מוסך אנחנו מופתעים לטובה. אם קנינו רכב חדש ואחרי חודש דברים מתחילים להישבר אנחנו מופתעים לרעה ומתעצבנים.

המשחק של תיאום ציפיות בתור פרילאנסרים אינו שונה בהרבה:

1. אם את הפרילאנסרית שיודעת לפתור בדיוק את הבעיה שאני צריך ובצורה הטובה ביותר, יהיו לקוחות שישמחו לשלם אקסטרה, בדיוק כמו שיש אנשים שאוהבים לקנות רכב חדש. רק זכרי שבמחיר הזה הפרויקט חייב לעבוד מעולה ולהקדים את לוחות הזמנים.

2. או, אם את מוכנה לעבוד בזול בשביל לצבור ניסיון, יהיו בהחלט לקוחות שישמחו לקחת את הסיכון ואפילו יתנו לך מרחב תמרון כדי לבנות את הפרויקט בדרך שלך. הם ממילא לא שילמו הרבה וישמחו להיות מופתעים לטובה.

המצב היחיד שאני חושב ששווה להיזהר ממנו הוא האמצע - רכב בן 3 שכמובן עולה הרבה פחות מרכב חדש אבל עדיין עובד טוב ולא מגיע למוסך. בתור צרכן זה הדיל הכי טוב שאפשר לקבל, הבעיה שבתור הרכב (או הפרילאנסר במקרה שלנו), זה דיל שמאוד קשה להצליח בו: התחרות קשה מכל הכיוונים, את לא גובה מספיק בשביל שתוכלי לתת את האקסטרה ולהפתיע לטובה ולכן הרבה פעמים הסיפור הזה נגמר רע.