כשאני מספר לאנשים שאני הולך להתחיל פרויקט חדש, התגובות הראשונות נשמעות כמו הכותרת:

״עזוב אותך זה לא יצליח״

״דבר איתי עוד חודשיים כשתתייאש״

״זה הרבה יותר קשה ממה שנדמה לך״

״כל הכבוד על האומץ״

״לא חבל לוותר על מה שכבר יש לך?״

״אולי תתחיל עם משהו יותר קטן?״

והאמת אני מבין. אני גם כזה. אם יבוא בן אדם זה ויגיד שמחר הוא מתכנן להתחיל ללמוד פיתוח Front End והוא הולך לעזוב את העבודה, לקחת הלוואה ולהירשם לקורס... וואלה גם אני הייתי סקפטי. גם אני הייתי מניח לבחור יד על הכתף ואומר ככה ברוח טובה ״אולי תתחיל עם משהו יותר קטן?״ או ״כל הכבוד על האומץ״. חוסר האמון שלנו באנשים אחרים הוא מובנה, עתיק ומבוסס על המון המון סיבות טובות.

האמת היא שאנשים אחרים לא עשו את שיעורי הבית שאתם עשיתם, לא יודעים מה נטיות הלב שלכם ומה הסיכויים והסיכונים שאתם שמים על השולחן. הכי טוב לחייך, להודות על הדאגה ולא לקחת ללב.

במקום לחכות לאישור של כל העולם מספיק להסתכל על אלה שכבר הצליחו ולזכור שגם הם שמעו בדיוק את אותם דברים מהחברים שלהם בתחילת המסלול.