אחד הדברים שמתכנתים הכי אוהבים לעשות כשמצביעים לנו על קוד שכתבנו ולא עובד הוא להתרגז ואז למלמל שזה עבד אצלי על המכונה. בינינו מבחינת הלקוח זה יכל לעבוד אצלך על המכונה, אצלך במקרר או על מאדים - מה שחשוב זה שעכשיו במחשב של הלקוח הקוד לא עובד.

בכל מקרה אחרי שמצאנו מה לא עבד וגם תיקנו אנחנו עדיין יכולים לבחור בין שני סיפורים -

אפשר לטעון שהבאג הזה באמת הסתתר כשכתבתי את הקוד אצלי על המכונה, ואי אפשר היה לצפות שמשהו כזה יקרה כשמעלים את הקוד לשרת. אפשר להמשיך ולטעון שאלה החיים ותמיד כשמעלים גירסא יש בעיות ואצל כולם זה ככה. וממילא לא נגרם נזק רציני ופתרנו את הבעיה תיק תק.

או שאפשר לחפש הרגלי תכנות טובים יותר, שיטות עבודה טובות יותר ומנגנוני בדיקה ו Deployment טובים יותר כדי למנוע את הבעיות האלה בעתיד.

וכן ברור ששינוי הרגלים לוקח זמן ושינוי תהליכי עבודה בארגון לוקח זמן. אם החלטתם בצוות להתחיל לכתוב בדיקות אוטומטיות למערכת הולך לקחת לכם לפחות חצי שנה עד שהבדיקות האלה יתחילו לזהות בעיות אמיתיות (לפעמים גם יותר). זה שכר הלימוד שאנחנו משלמים על המשחק הזה שנקרא קריירה בהייטק, שכר לימוד שאף פעם לא נגמר.