בקצב שלי
דמיינו פאב תל אביבי, אחד ביוני 2019, מסך ענק שמשדר את גמר ליגת האלופות בשידור חי ליברפול מול טוטנהאם. המתח בשיאו, אנשים עומדים אחד על השני עם הבירות והנשנושים וצעקות השמחה בגול השני של ליברפול דקות לפני סוף המשחק.
עכשיו קחו את אותו פאב, עם אותו מסך יום אחד אחרי ועם אותו משחק בדיוק (מוקלט הפעם, בכל זאת המשחק היה אתמול). . הפעם כל מה שנמצא בפנים זה שלושה שכנים של המקום מנשנשים ומעיפים מבטים משועממים לטלויזיה.
קשה להתווכח עם הכח של הקצב והקבוצה והמשחק של שתי המילים האלה: כשאנחנו עושים משהו בשידור חי עם עוד אנשים (גם אם התפקיד שלנו הוא בסך הכל לשבת בפאב עם הבירה ולצעוק על המסך) החוויה משתפרת משמעותית. והקסם הזה לא מוגבל רק למשחקי כדורגל:
-
יש יותר סיכוי שתקשיבו ותנסו את הדוגמאות בוובינר אם אתם צופים בו בשידור חי, מאשר אם תנסו לראות את אותו אירוע בשידור חוזר.
-
יש יותר סיכוי שתתאמצו לפתור את החידות של Advent Of Code בחודש דצמבר מאשר אם תנסו לפתוח אותן בפברואר.
-
יש יותר סיכוי שתצליחו להיכנס לכושר אם תצטרפו לקבוצת ריצה, מאשר אם תנסו לרוץ בקצב שלכם.
וכן זה לגמרי בסדר להשתמש בטריק הזה כדי לקדם את עצמכם ולעודד את עצמכם לעשות את הדבר הקשה ההוא שהרבה זמן רציתם לעשות. צריך רק לשים בצד לכמה ימים את הקצב שלי ולהתחיל לרוץ בקצב של הקבוצה.