יותר מדי פרילאנסרים שאני מכיר נופלים במלכודת שמונעת מהם להרוויח כסף, ביטחון תעסוקתי ושלוות נפש. נכון, צריך לעבוד קשה בשביל לקבל כסף, ביטחון תעסוקתי ושלוות נפש בתור פרילאנס, אבל גם העבודה הכי קשה שבעולם לא תעזור אם אתם טועים בנקודה הזאת.

והנקודה היא ההבדל בין פרילאנס ליזם.

בואו ניתן לזה לשקוע רגע עם שתי דוגמאות:

1. חבר פרילאנסר מייעץ לארגונים איך לשפר תהליכי עבודה. הוא מגיע לארגון, לומד מה כולם עושים, עושה את הקסם שלו ושלושה חודשים אחר כך כולם עובדים יותר יעיל. יום אחד, כך הוא מספר, יהיו לי מספיק לקוחות, מספיק פרויקטים, תהליכים מספיק מסודרים - ואז אביא עובדים שיחליפו אותי ותהיה לי חברת ייעוץ ענקית.

2. חברה פרילאנסרית היא אלופה בנגישות אתרים. רק ממבט חטוף ב HTML היא תדע להגיד לכם מה שבור באתר שלכם ואיך לתקן. היא מעסיקה סטאז'ר וחולמת יום אחד לתת לו לעשות את רוב העבודה השחורה, והיא תעשה רק את המכירה.

שניהם לא בכיוון.

כשהחבר היועץ יתחיל להביא עובדים הוא יגלה שהלקוחות מוכנים לשלם הרבה פחות בשביל יועץ עובד מאשר שעת ייעוץ שלו, והרווח שנשאר לו בסוף יהיה הרבה יותר קטן ממה שהרוויח כשהיה לבד.

וככל שהחברה מנגישת האתרים תתן יותר עבודה לסטאז'ר שלה, הוא יגלה בסוף שעדיף לו למכור לבד את שירותיו כמנגיש אתרים ואולי אפילו הוא יוכל להתחיל לעבוד ישירות עם חלק מהלקוחות שלה (שבעצם עבדו כל הזמן איתו).

פרילאנס מרוויח על הזמן שהוא עובד. לחלום על היום בו לא תעבדו יותר לא יקדם אתכם במסלול להצלחה, שלוות נפש ואושר כפרילאנסרים, להיפך. זה רק יגרום לכם לעשות טעויות שיפגעו לכם בקריירה.

(נ.ב. אני לא מציע לכם לעבוד לבד. העבודה עם עוד אנשים מועילה ומפרה, והרבה פעמים כשאנחנו מוציאים עבודה רלוונטית לפרילאנסרים אחרים כולם מרוויחים. אני כן מציע לכם לבנות את העסק כך שתרוויחו יותר על הזמן בו אתם עובדים, במקום להתאמץ להרוויח קצת בלי לעבוד).