החלק הכי קשה בללמוד משהו חדש הוא המעבר מ"אני יודע לבנות לפי ההוראות" ל"אני יודע לכתוב את ההוראות", או היכולת לשלב כמה דברים שאנחנו יודעים לדבר חדש שלא הופיע בספר. דמיינו לדוגמא שאתם לא מכירים את השפה האנגלית כלל ואני מספר לכם שהמשפט I have a cat מתרגם ל"יש לי חתול", המשפט I have a dog מתרגם ל"יש לי כלב", חתול זה cat, כלב זה dog ותפוח זה apple. עכשיו אם תנסו להגיד "יש לי תפוח" באנגלית אני חושב שכולכם תטעו ותגידו I have a apple, כי מי בכלל חושב שאנגלית לא מסוגלים להגיד שתי אותיות ניקוד אחת אחרי השניה אז ממציאים n באמצע. זה פשוט כלל אחר.

ואותו דבר בתכנות - אם אתם לא יודעים פייתון בכלל אני יכול לספר לכם שהתוכנית הבאה מדפיסה על המסך את הטקסט hello ynon:

name = "ynon"
print("hello " + name)

ואספר לכם שהתוכנית הבאה מדפיסה על המסך את המספר 42:

x = 42
print(x)

סיכוי לא רע שבשביל להדפיס את הטקסט hello 42 תחליטו לכתוב את הקוד הבא:

x = 42
print("hello " + x)

שכמובן לא יעבוד, כי מי בכלל חושב שמסביב לפלוס חייבים לכתוב שני דברים מאותו סוג.

מה שיפה שכל טעות כזאת מקרבת אותנו עוד צעד להבנה של המערכת: כשפייתון צועק עליי שאני לא יכול לשים מסביב לפלוס שני דברים מסוגים שונים למדתי משהו חדש על פייתון ועל סוגי משתנים. גיליתי כלל חדש של השפה.

הדרך ללמוד משהו חדש לכן היא פשוטה, משעממת ועובדת - בונים משהו קיים לפי ההוראות, משנים קצת לפי מה שנראה לנו הגיוני מתוך כוונה לשבור את המערכת, ואם שברנו להסתכל על הטעות וללמוד ממנה כלל נוסף. תחזרו על זה מספיק פעמים ותוכלו גם אתם לכתוב את ההוראות, במקום רק לעקוב אחריהן.