אחת הטעויות המצחיקות של האינטרנט היא הכותרת referer (שגיאת הכתיב מכוונת). אבל חוץ מלהיות תזכורת לעובדה שקשה מאוד לתקן טעויות אחרי שכולם מתחילים לעבוד בדרך מסוימת, רפרר גם עלולה לסכן ממש את המשתמשים שלכם.

תקופה ארוכה ברירת המחדל של דפדפנים היתה שבכל פעם שאנחנו מבקרים באתר אנחנו שולחים לאותו אתר גם את כתובת האינטרנט הקודמת שהיינו בה. הרעיון היה לעזור לבעלי אתרים להבין מי מפנה אליהם תנועה וכך אנשים יוכלו לדעת למי לשלוח ברכות לחג.

התנהגות זו נשמעת תמימה אבל יש בה מספר בעיות - אפילו אם נשים בצד את המשתמשים שאולי לא רוצים שכל אתר ידע איפה הם היו קודם (אם אתם כאלה אתם בטח כבר יודעים איך לבטל את שליחת ה Referer בהגדרות הדפדפן) - עדיין יש לנו בעיה עם כתובות אינטרנט המשלבות מידע אישי.

נסו למשל להעתיק קישור מדרופבוקס לגישה ישירה לקובץ. התוצאה היא משהו שנראה כך:

https://www.dropbox.com/s/4g6hce1gs57un9g/%D7%9C%D7%95%D7%97%20%D7%97%D7%95%D7%A4%D7%A9%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%96.doc?dl=0

את הקישור הזה אני כנראה רוצה לשמור בסוד ולתת אותו רק לחברים ספציפיים שצריכים לגשת לקובץ. עכשיו נניח שחבר כזה שיש לו את הקישור נכנס דרכו לדרופבוקס ואז ממשיך לאתר חדש, והדפדפן שלו שולח לאתר החדש את הכתובת "הקודמת" שהיה בה, אז הכתובת הקודמת כוללת מידע אישי ומנהל האתר החדש יכול לראות את הקישור ואף לגלוש באמצעותו לקובץ.

לכן דפדפנים תומכים היום בתגית meta שעוזרת להם להבין האם צריך או לא צריך לשלוח מידע בשדה Referer ואיזה מידע בדיוק צריך לשלוח. אתם יכולים לדוגמא לשתול ב HTML שלכם את הקוד הבא:

<meta name="referrer" content="no-referrer">

ואז הדפדפן לא ישלח בכלל כותרת Referer לאתר הבא שמשתמש יגיע אליו. אפשרות טובה נוספת היא המדיניות origin כלומר התגית:

<meta name="referrer" content="origin">

שתגרום לדפדפן לשלוח כותרת Referer אבל רק עם שם הדומיין בלי כתובת הדף הספציפי ממנו הגולש הגיע.

לאופציות נוספות ומידע נוסף על Referer שווה לבקר בדף התיעוד מ MDN.