בחיים לא שמעתי על טבח שקם בבוקר ואומר "היום אני הולך לנסות לבשל פסטה. אני אתחיל - אולי זה יהיה מוכן לארוחת צהריים, אולי לארוחת ערב, ואולי רק לשבוע הבא". וגם אין מצב כשהפסטה כבר על האש שהטבח יסתכל עליה בקטע של "טוב זה נראה שעוד 5 דקות היא תהיה מוכנה, אבל גם יש מצב שזה ייקח עוד שעתיים או עוד שבועיים, אי אפשר לדעת".

כשאתה מתיישב להכין פסטה יש לוח זמנים ברור מה הולך לקרות מתי. אתה יכול לפשל עם הפסטה, אבל אין מצב להסתכל על הסיר ולהתלבט מה הדבר הבא שצריך לעשות.

ואנחנו? איפה. בן אדם קם בבוקר לכתוב פיצ'ר למערכת, עוברות שעתיים ואין לך מושג אם הפיצ'ר הולך להיות מוכן עד הצהריים, עד הערב או עד שבוע הבא. ובשום שלב בתהליך (אפילו אחרי שהפיצ'ר כבר מוכן ועובד) אתה לא יודע אם עוד שניה לא יתגלה איזה באג שישלח אותך לעוד שבוע עבודה.

תסכול בצד - חוסר היכולת לקבוע לוחות זמנים לעבודה הוא חלק מובנה בעבודה של מתכנתים. או כמו שאומרים אצלנו "זה לא באג, זה פיצ'ר". עכשיו כדאי שנתחיל להתרגל ולבנות לעצמנו שיטות עבודה שמחבקות את חוסר הידיעה.