את תקופת הקורונה התחלתי עם 4 פרויקטים במגירה וזמן כמעט בלתי מוגבל. חודש וחצי לתוך הטירוף ויש לי פרויקט אחד באוויר, השני בחצי הדרך, בשביל השלישי פתחתי ענף בגיט והרביעי נשאר רעיון בראש. שווה לציין שלא היה לי סדר עדיפויות בין הפרויקטים ואם הייתם שואלים אותי במהלך החודש האחרון מה הדבר הכי חשוב לעבוד עליו, התשובה היתה משתנה בערך כל יומיים.

עכשיו כשכבר רואים את הסוף של הקורונה (או לפחות של השלב הראשון בהתמודדות איתה), מעניין לשאול מה גרם לפרויקטים שהצליחו להצליח ולאלה שנשארו במגירה להישאר במגירה, כדי לנסות לשפר את הסיכויים או לשלוט בזה לפעם הבאה.

1. מנוע הכיף

המנוע הראשון שידחף אתכם קדימה בבניית פרויקט צד הוא מנוע הכיף. זה אומר שאם הפרויקט שאתם בונים קשור לטכנולוגיה שאתם מאוד סקרנים לגביה, אם הוא קשור לעולם תוכן שאתם מאוד אוהבים או אם אתם פשוט נהנים מהעשיה.

הרבה פעמים הכיף הוא הסיבה המרכזית בגללה אנחנו מתחילים פרויקט צד והוא יכול לתת לנו את הכח לעבוד את השעות הראשונות על הפרויקט. אבל כדאי לזכור שמנוע הכיף לבדו לא מספיק כדי להביא פרויקט לקו הסיום. בדרך שהפרויקט עובר מרעיון לקוד יהיו הרבה דברים שתהנו מהם, אבל יהיו גם הרבה קשיים והרבה מקומות שתתקעו. ולכן אנחנו רוצים להשתמש בכיף ובחדוות היצירה בתור משהו שדוחף אותנו קדימה כשאפשר אבל לא נסתמך עליו בצורה בלעדית.

הצד השני הוא שבלי כיף קשה מאוד להתקדם בפרויקט צד. פרויקט צד לפי הגדרה הוא משהו שאין אף גורם חיצוני שדורש מכם לסיים אותו, לכן אם אתם אפילו לא נהנים ממנו קשה לראות איך תצליחו להתקדם.

לכן שווה לבחור פרויקט שקשור לעולם תוכן שמעניין אתכם, שיהיה כתוב בטכנולוגיה שכיף לכתוב בה ושילמד אתכם דברים שאתם באמת מתעניינים בהם.

2. מנוע החלום

מנוע שני שמזיז אותנו קדימה לבניית פרויקט צד הוא החלום: אולי זה חלום על מערכת תוכנה בזכותה תקבל הכנסה פאסיבית כל חודש ותוכל לנוח בקאריביים; אולי חלום על סטארט-אפ גדול שהפרויקט צד הזה יהפוך להיות; ואולי גם חלומות יותר קטנים כמו לבנות תיק עבודות יפה לקורות חיים איתו תוכל למצוא עבודה בלי בעיה או לבנות מערכת תוכנה שהחברים והמשפחה שלך ישתמשו בה וסוף סוף יבינו מה אתה עושה על המחשב כל היום.

אני לא יודע מה החלום שלכם, וחשוב לזכור שכמו עם הכיף, גם מנוע החלום לבדו הוא מנוע יחסית חלש. חלומות משתנים כל כמה שבועות ובמיוחד כשמתחילים לכתוב קוד ומרגישים שחוקים זה קשה להמשיך למצוא זמן עבודה בשביל חלום שנראה מאוד לא מציאותי כרגע.

וכמו עם הכיף גם את החלום אפשר לחזק ולהפוך אותו למשהו שכל הזמן נוכח בחיים שלנו ונותן לנו כח להמשיך. זה יכול להיות באמצעות הליכה למיטאפים או חיפוש קבוצות דיון ברשת על הנושא הרלוונטי, לקרוא מאמרים ולשמוע הרצאות וידאו מכנסים על הדבר הזה שאתה מנסה לפתור.

לדוגמא אם החלום שלי הוא לבנות פרויקט צד שיעזור לאנשים ללמוד נגינה, אז יהיה ממש מועיל אם אשקיע לפחות חלק מזמן העבודה על הפרויקט כל יום בלדבר עם אנשים שלומדים נגינה (אפשר גם וירטואלית כמובן) ולשמוע על הקשיים שלהם. ככל שאני מצליח להפוך את החלום למשהו יותר נוכח וריאלי בחיים שלי, כך הסיכוי שאמצא זמן לעבוד על הפרויקט גדל.

3. מנוע שיגרת העבודה

והמנוע השלישי והאהוב עליי נקרא שיגרת עבודה והרעיון הוא פשוט שאם אני מצליח להגדיר שעה קבועה כל יום בה אני עובד על הפרויקט הסיכויים לסיים אותו הולכים לגדול משמעותית. וחשוב להגיד - גם אם בשעה הזאת אתם רק יושבים ובוהים במסך זה עדיין שווה. כי שיגרת עבודה מנצחת הכל וטיפה ועוד טיפה מצטברות.

לכל אחד ואחת טכניקות שונות להגדיר שיגרה. חלק מעדיפים לקבוע לעבוד באותה שעה כל יום, אחרים יעדיפו לבחור לוח זמנים לפי אילוצי החיים. הכל טוב. הדבר היחיד שחשוב הוא ההתמדה היומית בעבודה על אותו פרויקט צד. גם כשזה משעמם. גם כשאתה לא יודע מה לעשות. גם כשיש אלף דברים יותר חשובים שעדיין לא עשית. וגם כשהכל נראה חסר סיכוי.

4. מחסום הדף הלבן

גם אם הצלחתם לבחור פרויקט שאתם נהנים ממנו וביצוע מוצלח שלו הוא חלום ישן שלכם, והצלחתם ליצור לכם שיגרת עבודה יומית, עדיין אתם הולכים להיתקל במספר אתגרים במהלך העבודה וחשוב להגיע אליהם מוכנים.

המחסום הראשון שתפגשו והוא גם המפחיד מכולם נקרא מחסום הדף הלבן. זה הדף הלבן שמסתכל עליי כל פעם שאני מתחיל לכתוב פוסט חדש, אבל גם כל פעם שאני מגיע לכתוב פיצ'ר חדש למערכת והכי גרוע כל פעם שאני מתחיל לכתוב מערכת תוכנה חדשה.

הדף הלבן הוא מאיים כי הוא מייצג את הדלת שנסגרת: כל אות, כל מילה, כל שורת קוד שנכתוב היא עוד דלת שנסגרה. ברגע שהחלטתי על מבנה הטבלא בבסיס הנתונים, זהו - זאת הטבלא שלי. ברגע שהחלטתי על נושא לפוסט, זהו - על זה יהיה הפוסט.

הדף הלבן הוא מאיים כי קשה להחליט, כי קשה לבחור, במיוחד כשיש כל כך הרבה אפשרויות. הוא מאיים כי כל בחירה עשויה להיות טעות, כי בחירת הטכנולוגיה הלא נכונה תסבך אותי עכשיו חודשים, אז אולי עדיף להתלבט על זה עוד קצת?

שווה לזכור שכל בחירה שאתם עושים עכשיו באמת הולכת להשפיע על כל חיי הפרויקט, אבל הדברים שישפיעו הרבה יותר על התוצאה יהיו ההתמדה שלכם והעבודה לאורך זמן. דווקא כשהדף לבן, דווקא כשיש כל כך הרבה אפשרויות, דווקא אז הסיכוי לטעות הוא הנמוך ביותר. כמעט כל אפשרות שתבחרו יכולה להיות התחלה טובה לפרויקט, בדיוק כמו שכמעט כל כותרת יכולה להיות התחלה טובה לפוסט. קחו חצי שעה להסתכל על הדף הלבן ואז תכתבו את שורת הקוד הראשונה, והכי חשוב לא להסתכל אחורה.

5. מחסום היותר מדי עבודה

אחרי שהתחלת לכתוב את הפרויקט ואולי יש אפילו דף ראשון באוויר הפצצה הבאה שאתה הולך לקבל נקראת מחסום ה"יותר מדי עבודה" - פתאום אתה מבין שהדבר הזה שרצית לבנות הוא הרבה יותר גדול ממה שתכננת בהתחלה. פתאום אתה מבין שאתה לא הולך לסיים את זה בשבועיים אלא במקרה הטוב בשלושה חודשים. אולי אפילו בשלוש שנים.

זה הזמן לעצור ולנסות לחלץ מהפרויקט את הדבר הכי קטן שאפשר לעשות כדי עדיין לתת ערך למשתמשים וכדי שיהיה משהו באוויר. זה הזמן לעצור ולהתחיל לקצץ פיצ'רים כמו משוגע, בשביל שלא משנה מה - אחרי חודש כבר יהיה משהו באוויר (גם אם המשהו הזה הוא ממש קטן ולא מייצג).

6. מחסום ה"זה בחיים לא יצליח"

הפצצה השלישית שמעכבת את פרויקט הצד שלך תגיע אחרי שהצלחת לשים משהו באוויר, אבל המשהו הזה היה כל כך קטן וכל כך רחוק מהחלום איתו התחלת שאתה מתסכל עליו במבט של "זה בחיים לא יצליח":

אף אחד בחיים לא ישלם על מערכת שאני בונה.

זה בחיים לא יגיע לרמה שאני רוצה שזה יהיה בה.

זה לא מספיק טוב (ולעולם לא יהיה) כדי לעשות רושם בתיק עבודות.

מחסום ה "זה בחיים לא יצליח" הוא מאתגר כי אחרי חודש או חודשיים של עבודה על הפרויקט הכיף מתחיל להיגמר והחלום מתחיל להתפוגג. זה המקום שהרבה פרויקטי צד נופלים ואני לגמרי מבין למה.

מצד שני - אם הפרויקט חשוב לך, אם אתה כבר חודש בתוך שיגרת עבודה, אם אתה מבלה זמן עם האנשים שמחכים למערכת שלך ואם דאגת להשאיר את החלום בתור חלק מהותי מהחיים במשך הכל התקופה, אז יש סיכוי שתצליח לשרוד גם את פצצת ה"זה בחיים לא יצליח" ולהביא את הפרויקט ללקוחות שמחכים לו.