שני המרכיבים של התמדה

27/05/2020

כמו שיודעים רוב מי שנרשמו לחדר כושר - יש הבדל גדול בין המוטיבציה הראשונית להיכנס לכושר לבין הבן אדם שמצליח ללכת שלוש פעמים בשבוע לאימון. ההבדל הזה נקרא התמדה.

יש שני גורמים שמשפיעים על היכולת של אנשים להתמיד בפעילות אפילו כשעייפים, כשאין מצב רוח או כשיש מיליון דברים אחרים לעשות.

הראשון הוא עד כמה הבעיה נוכחת בחיים שלנו. עולה חדש שמגיע לארץ וצריך ללמוד עברית מרגיש כל יום את הפער ואת חוסר היכולת לתקשר וחי את הבעיה כל יום. אם כואבות לך השיניים והרופאה אמרה שזו רק דלקת וצריך לצחצח 3 פעמים ביום ולשטוף במי פה, יש סיכוי טוב שכאב השיניים יזכיר לך לבצע את הוראות הרופאה לפחות עד שהדלקת תעבור.

הגורם השני הוא האמון שלנו בפיתרון. אותו עולה חדש מהסיפור הקודם ישמח להתמיד אם הלימוד הוא באולפן או אם הוא רואה חברים ומשפחה שקלטו את השפה. או בדוגמא הפוכה עם כאב השיניים אם במקום רופאה מי שאמר לך שזו רק דלקת זה יועץ בתוכנית רדיו יש סיכוי טוב שלא ממש תסמוך על העצה ואחרי שבועיים שהכאב לא עבר תלך לראות רופאה.

כשלא מצליחים להתמיד שתי השאלות הראשונות שכדאי לשאול הן "האם אני רואה את הבעיה?" ו"האם אני מאמין בפיתרון?"

  1. מעשן שמפסיק ולא מצליח להתמיד בגמילה הרבה פעמים חוזר לעשן כי הוא לא רואה את הבעיה. החיים עם הסיגריה היו די טובים עבורו. הוא יתחיל לראות את הבעיה רק בעתיד הרחוק.

  2. סטודנט שלא משקיע בלימודים אולי לא מעלה בדעתו שהוא יכול להגיע לציונים מספיק טובים כדי למצוא עבודה, ולכן מוותר לעצמו מראש.

  3. פרילאנסרית שמתעקשת לא להקים אתר ולהמשיך לקבל עבודות דרך X-Place רואה את הבעיה (השכר הנמוך והלקוחות הבלתי נסבלים) אבל אולי לא מאמינה ביכולת שלה לבנות משהו שאנשים יחפשו ויגיעו אליו לבד.

אין פיתרונות קסם וזה הרבה פעמים לוקח המון זמן להתחיל להסתכל טוב יותר על העולם והבעיות האמיתיות שלנו בתוכו, או לשפר את הביטחון בשיטות שלנו ולמצוא שיטות שאנחנו מאמינים בהן. אבל לפחות אני מקווה שלשים מול העיניים את שתי הבעיות יעזור לקחת את הצעד הראשון.