מה הופך אותך למתכנת או מתכנתת טובים יותר?

זאת השאלה שהכי קשה למתכנתים וותיקים לענות עליה. פעם זה היה קל: לפני שמצאת את העבודה הראשונה אני בטוח שקראת המון חומר איך להתכונן לראיונות ומה צריך ללמוד, ואני בטוח שידעת שהצעד הבא הוא להתקבל לאותה עבודה ראשונה.

חמש או עשר שנים מאוחר יותר הדברים כבר נראים פחות ברורים: מודעות הדרושים מדברות כל יומיים על טכנולוגיה חדשה שעוד לא הספקת ללמוד, מקום העבודה הנוכחי מרגיש בטוח בינתיים אבל הלב יודע שעוד שנה, שנתיים או חמש אולי יעלה הצורך למצוא שוב עבודה חדשה. ואז מה?

הקונפליקט בין הביטחון במקום העבודה הנוכחי לפחד מהבום שיגיע מייצר תסכול. אנחנו הולכים ללמוד טכנולוגיה חדשה שלא עובדים בה במקום הנוכחי, ובגלל שאנחנו לא עובדים בה גם לא מצליחים להגיע לרמה מספיק טובה בשביל לבנות איתה משהו מועיל. דומה הדבר לבן אדם שלמד לנגן בגיטרה, עובד בזה אבל לא מצליח להתקדם - אז הוא הולך ללמוד לנגן על פסנתר כי אולי בפסנתר יש יותר עבודה ו״גיטרה אני כבר יודע״.

הטעות הכי גדולה של מתכנתים שרוצים להשתפר קורית כשאנחנו מפסיקים לחפש את הדברים שאנחנו יודעים שיהפכו אותנו למתכנתים טובים יותר, רק בגלל שקשה למצוא אותם.

בשביל להיות מתכנתים טובים יותר אנחנו צריכים להכיר לעומק את הטכנולוגיות איתן אנחנו עובדים, אנחנו צריכים להיות סקרנים, להיות מסוגלים להיכנס יותר לעומק בקוד, לדעת לקבל ביקורת על הקוד שלנו ולדעת להעביר ביקורת על קוד של אחרים, לעבוד בתוך תרבות מאורגנת עם מערכות CI/CD, עם שימוש נכון ב Source Control ולדעת להסתכל קדימה על קוד שאנחנו כותבים ולהבין איפה הוא הולך להישבר, ומה אני יכול לעשות כדי למנוע את זה.

מתכנתים טובים הם האנשים שמביאים את הדינמיקה, את הרוח ואת הכלים החדשים איתם לארגון. את לא צריכה עוד קורס וידאו על עוד טכנולוגיה שלא תשתמשי בה - את צריכה להתאמן על בניית קוד נכון יותר בטכנולוגיה שכן תשתמשי בה.

(נ.ב. מסלולי הבוטקמפ בריאקט ובפייתון מתקרבים. אם אתם כבר יודעים את התיאוריה ורוצים להתאמן על ליישם ולפתור בעיות Hands On בטכנולוגיות אלה זה המקום בשבילכם).