תסכול וסקרנות הם שני רגשות מאוד קרובים. כשאנחנו באים ללמוד משהו חדש, אם אנחנו מצליחים להרגיש סקרנות במקום תסכול סיכויי ההצלחה שלנו יגדלו משמעותית. אבל, איך עושים את זה?

1. למה אני מרגיש?

הרבה אנשים טועים לחשוב שרגש הוא משהו שקורה לנו כתוצאה ממשהו שקרה בעולם: ראיתי סרט עצוב אז אני מרגיש עצוב, הרחתי ריח מוכר אז אני מרגיש בבית, הצלחתי לרוץ מרתון אז אני מרגיש על גג העולם.

האמת היא שכל רגש הוא תוצאה של חיבור בין משהו שקורה בעולם לבין הסיפור שבאמצעותו אני מבין את מה שקרה. הסיפור שלי הוא הפילטר דרכו כל דבר עובר.

קל לראות את זה בדוגמא של הסרט כי ברור שלא כל מי שרואה טיטאניק יתחיל לבכות כשליאונרדו דיקפריו צולל לים, ולא כל מי שרואה במבי ייקח ללב כשאמא של במבי מתה.

כמובן שככל שהסיטואציה יותר עצובה או שמחה בעיניי יותר אנשים כך קשה להשתכנע שיש לי פה איזשהו אלמנט של בחירה. אבל באמת אם נחזור לדוגמא של הסרט אף אחד לא בוחר לבכות כשהוא רואה סרט עצוב, זה פשוט איך שחלק מהאנשים לוקחים את זה.

הרגש הוא ההתנגשות בין מנגנוני ההבנה שלי לבין משהו שקרה בעולם והוא נוצר כשאני מסתכל החוצה ומנסה להסביר לעצמי בראש את התופעה שקרתה.

2. למה אני מרגיש תסכול?

רגש של תסכול מופיע כשאני מנסה לעשות משהו שאני חושב שאני יודע או צריך לדעת אבל הדבר הזה לא מצליח. אני מנסה להרכיב פאזל 12 חלקים והם לא מתחברים. איך הם לא מתחברים? זה פאזל לגיל 3... מה לא בסדר איתי?

התסכול לא מגיע רק מזה שלא הצלחתי משהו, אלא מזה שלא הצלחתי משהו שאני בטוח שהייתי צריך להצליח. סיזיפוס לא חש תסכול כשהאבן מתדרדרת שוב ושוב במורד ההר - הוא לרגע לא העלה בדעתו שהפעם זה יצליח.

אבל כשאתה מריץ את אותה פקודת git שכבר שלוש שנים עובדת כל פעם מחדש ופתאום הגיט זורק עליך הודעת שגיאה שאתה לא מבין - זה תסכול. אתה בטוח שאתה יודע לעשות את זה, אבל זה לא מצליח.

3. למה אני מרגיש סקרנות?

סקרנות היא חברה די קרובה של תסכול, עם סיפור קצת שונה. את הסקרנות אני מרגיש כשאני מנסה לעשות משהו ולא מצליח, אם הגעתי לסיטואציה בלי ציפיות להצלחה.

״מעניין מה הולך לקרות עכשיו" זה המשפט שמייצג הכי טוב את הסקרנות. אה, פקודת git שניסיתי לכתוב לא עבדה למרות שעד עכשיו כל השנים היא עבדה מעולה. מעניין למה. מעניין מה יקרה אם אשנה חלק מהמתגים. מעניין מה עשיתי הפעם שונה מבדרך כלל.

כשמורידים מהסיפור את ״אני יודע לעשות את זה״, התסכול הופך לבד לסקרנות והלמידה מתחילה.