העולם האמיתי הוא מקום נפלא בו מתכנתים מוכשרים חושבים על פיתרונות יצירתיים לבעיות מעניינות שאף אחד לא פתר לפניהם. אבל העולם האמיתי הוא גם מקום מבאס אם המטרה שלכם היא להשתפר בתור מתכנתים ולהצליח לפתור בעיות אפילו יותר קשות. הרבה חברים בתעשיה מספרים לי שהם לומדים "בעולם האמיתי" באמצעות הכוונה והדרכה מראש צוות מוכשר. נו אז מספרים.

בעיה ראשונה של עולם האמיתי היא זמנים. שלא תבינו אותי לא נכון דדליין זה אחלה. בלעדיו לא הייתי מצליח לכתוב שום דבר. אבל דדליין ולחצי זמנים גם גורמים לנו לגשת לבעיות בראש אחר - בראש של משהו שצריך לפתור. אני מכיר מעט מאוד מתכנתים בעולם האמיתי שמסתכלים על בעיה ואומרים "טוב יש לי 3 רעיונות איך לפתור את זה, אני אשב עכשיו לבנות את כל ה-3 כדי לראות מי מהם יהיה הכי מוצלח". גם אם היית רוצה לעשות את זה יהיה מישהו שישים אותך במקום ויזכיר שיש מוצר להוציא.

ולצערנו למידה היא בדיוק הדבר הזה שקורה כשאנחנו לוקחים בעיה ופותרים אותה שוב ושוב כדי להבין כמה שיותר דקויות של הבעיה, ולהבין באיזה מצבים בדיוק צריך להשתמש בכל פיתרון. למידה קורית כשאנחנו מנסים לבעוט בבעיה כדי לראות באיזה דרכים יצירתיות היא נשברת.

בעיה שניה של העולם האמיתי היא שאין תשובת Textbook. נו תגידו, זה בדיוק הרעיון של העולם האמיתי - לפתור בעיות חדשות שאף אחד לא פתר לפני. אני אתכם, אבל כשאלף מתכנתים פותרים את אותה בעיה יהיה מי שיגיע לפיתרון טוב יותר מזה שאתם עכשיו מגיעים אליו (בלחץ של הדדליין ממקודם). בלי תשובה טובה יותר להשוות אליה אתם עלולים לחשוב שהפיתרון שלכם שכרגע קצת מזייף בקצוות הוא באמת הכי טוב שאפשר לעשות ולהישאר באפילה.

ולמידה? למידה קורית בדיוק כשאתם שוברים את הראש על בעיה, מנסים כמה פיתרונות, שמים את זה בצד, חוזרים לזה אחרי כמה ימים כדי לנסות עוד כמה דברים, קוראים עוד תיעוד, ובסוף אחרי שהצלחתם הולכים לקרוא פיתרונות של אנשים אחרים כדי להבין גישות שונות ויתרונות וחסרונות של כל גישה. היא קורית לאט והופכת אתכם למתכנתים טובים יותר לטווח הרחוק, והיא הדרך היחידה שלכם להישאר רלוונטים בשוק העבודה לאורך קריירה שלמה.

(נ.ב. עוד שבוע וחצי נפתח מחזור נוסף של בוטקמפ פייתון. זהו קורס של חודשיים שמבוסס על יצירת סביבת למידה איכותית למתכנתים שרוצים להתקדם. עדיין לא מאוחר להצטרף).