אחרי כמעט עשר שנים באקוסיסטם של אפל חזרתי הבוקר ל Linux. אלה הסיבות העיקריות למעבר וכמה טיפים למהגרים נוספים.

1. מק ואני

את המק הראשון קניתי ב 2011 בעיקר מתוך אילוץ. תכננתי לכתוב אפליקציות לאייפון ובשביל זה היית צריך מק. אחרי כמה אפליקציות שכתבתי הבנתי שאיחרתי את הרכבת ושהיה הרבה יותר קל להתעשר מכתיבת אפליקציות אם הייתי מתחיל שנתיים קודם, אבל כן הספקתי להתאהב במקבוק פרו שקניתי (מחשב שעדיין נמצא בשימוש כאן כמחשב ביתי).

הבעיה היחידה עם המקבוק פרו הישן היתה האיטיות. למחשב לא היה SSD וכל פעם שהיית פותח את המסך היה צריך לחכות לא מעט עד שיכול להתחיל לעבוד. כשאפל הכריזו על ה Air מיהרתי לעבור אליו בהחלטה שהתגלתה כמאוד מוצלחת. האייר היה זריז, קל, נדלק מהר ולקח כמה שנים עד שהתחלתי להרגיש את המפרט החלש שלו.

ב 2016 נפרדתי מהאייר לטובת מקבוק פרו נוסף אבל הפעם אחרי שידרוג הסידרה. המחשב הרגיש יותר מהפרו הקודם שהיה לי, עם מפרט חזק ודיסק SSD. אבל מהר מאוד היה ברור שמדובר בדגם לא בשל. המקלדת התקלקלה לעתים קרובות, המחשב עשה ריסטרט בצורה אקראית או התחמם יותר מדי ובאופן כללי היה קשה לעבוד עליו.

במקביל אפל הבינה שכמה שיותר סגור זה גם יותר ריווחי אז היא מכרה מתאמים במחירים מופקעים ומדי פעם גרמה למחשב להתעלם ממתאמים זולים יותר של חברות אחרות, ושינתה את מערכת ההפעלה כדי לדחוף מפתחים לתוך ה App Store שלה מה שחיסל הרבה מפתחים קטנים.

הטריגר הסופי לפרידה היה עוד כפתור שהתקלקל במקלדת יחד עם אחד מה USB Ports. במקום לשים את המחשב שוב בתיקון נפרדנו כידידים ועברתי ל Dell.

2. היום הראשון עם Linux

התקנת Ubuntu על ה XPS 13 עברה חלק ומסתבר שלינוקס עדיין מרגישה כמו בית גם אחרי תשע שנים. התוכנות המרכזיות שהספקתי כבר להתקין כוללות:

1. אימקס ו Vim (יחד עם כל קבצי ההגדרות הישנים שלי)

2. תוכנה בשם אלברט שהיא גירסת לינוקס של Alfred המקינטושאי

3. ספוטיפיי, טלגרם וווטסאפ כמובן

4. מדמה מסוף בשם Terminator

5. גיט, רובי, נוד ושאר כלי פיתוח

אובונטו לא יפה כמו מק והייתי שמח אם היתה אינטגרציה יותר חזקה בין יישומים על שולחן העבודה אבל באיזון הכללי של החיים היא מנצחת בזכות יכולת ההתאמה והשליטה על המחשב.

אם יש לכם טיפים או המלצות לתוכנות שאפשר לקחת מהמק ללינוקס או דברים אחרים בלינוקס שאתם אוהבים אשמח לשמוע בתגובות.