אם יש משהו שלמדתי השבוע על לינוקס זו תופעה מצחיקה שנקראת Yak Shaving. זו ההגדרה מתוך המילון האורבני:

Any seemingly pointless activity which is actually necessary to solve a problem which solves a problem which, several levels of recursion later, solves the real problem you're working on.

במעבר ממק ללינוקס גילוח היאקים תוקף כמעט בכל צעד: צריך לקרוא מייל -> אוקיי אני רק אתקין את mu4e ואגדיר את האימקס שלי בתור Mail Client -> אה, צריך להתקין קודם את mbsync ולסנכרן את כל תיקיות ה imap - לא בעיה -> אבל רגע הסינכרון צריך לרוץ כל כמה דקות אז צריך להוסיף cron job ... ושלוש שעות אחר כך אני מגלה שלא הספקתי לקרוא אף מייל (ולא התחלנו לדבר על שליחה).

כמובן הגורם לכל מסיבת גילוח היאקים הזאת נקרא פרפקציוניזם. "מה פתאום שאני אשלח אימייל דרך ממשק הווב, כשכולם מפרסמים באינטרנט את הקונפיגורציית אימייל המטורפת שלהם!?". ואז אתה מתבלבל ובמקום להתקדם בעבודה מתעסק בלארגן לך את הסטאפ המושלם להציג ביוניקספורן.

הפיתרון? לא לגלח את היאק. כשצריך לעבוד לשבת לעבוד גם עם סט-אפ לא מושלם, וכשיש זמן פנוי אפשר לשבת לקנפג סביבה (או ללכת לים, מה שעושה לכם את זה. אני נזכרתי השבוע שאני מעדיף לקנפג סביבה).