הגילוי שמשהו אפשרי - עזבו אפשרי - הגילוי שאני יכול לעשות את זה הוא מהפכני. זאת הנקודה בה תהליך הלימוד מתחיל.

ויש כל מיני דרכים לשכנע את עצמנו שיעד מסוים הוא אפשרי: אפשר להיזכר בדברים דומים שעשינו או להקיף את עצמנו באנשים שכבר השיגו את היעד.

אחת הדרכים הכי פופולריות שאני מכיר לשכנע את עצמך שזה אפשרי היא לשים גלגלי עזר, או "להתנהג כאילו כבר הצלחתי". כל אחד יכול לרכב על אופניים עם גלגלי עזר, לא צריך ללמוד כלום לפני, וזה נותן לך הרגשה של רכיבה. קורסים שמשתמשים בשיטה זו יתנו לך תרגילים מאוד ממוקדים, הרבה פעמים בתוך סביבת עבודה פנימית שלהם, וכך יתנו לך את ההרגשה של הצלחה גם לפני שלמדת איך לכתוב קוד (דוגמה טובה לשיטה הם הקורסים של קודסקול).

הבעיה עם לימוד כזה, כמו עם גלגלי עזר באופניים, שמהר מאוד מתמכרים ונתקעים. זה מאוד מפתה לחשוב שמה שחסר לי בשביל להצליח לכתוב קוד אמיתי הוא רק עוד קורס אחד של קודסקול או טריהאוס. וזה כמובן לא עובד.

ככל שרוכבים יותר עם גלגלי עזר כך רק יהיה יותר קשה להוריד אותם; וככל שמתעכבים עם פיתוח תוכניות מלאות כך יהיה קשה יותר לכתוב פרויקט מאפס כשיגיע הרגע להיפרד מהסביבה הוירטואלית של הקורס.