אחת הטכניקות הטפשיות (אך מפתות) של אבטחת מידע היא לבנות מנגנונים שיהיה קל מאוד לעקוף אותם ויעצרו רק את האנשים שאין להם כח להתאמץ יותר מדי. השבוע למדתי במקרה על דרך קלה לזהות גולשים שמשתמשים בסלניום כדי להפעיל בצורה אוטומטית אתרים: מסתבר שסלניום או יותר נכון ה chromedriver שהוא מפעיל מוסיף Cache לכל דף - אני לא לגמרי בטוח מה הוא שומר ב Cache הזה - אבל את ה Cache הוא שומר במפתח עם שם מוזר שמתחיל ב $cdc. לסקרנים שביניכם הנה הקוד שיוצר את ה cache בכרומדרייבר:

function getPageCache(opt_doc, opt_w3c) {
  var doc = opt_doc || document;
  var w3c = opt_w3c || false;
  // |key| is a long random string, unlikely to conflict with anything else.
  var key = '$cdc_asdjflasutopfhvcZLmcfl_';
  if (w3c) {
    if (!(key in doc))
      doc[key] = new CacheWithUUID();
    return doc[key];
  } else {
    if (!(key in doc))
      doc[key] = new Cache();
    return doc[key];
  }
}

ומה שמעניין הוא שאנשים משתמשים במפתח הזה כדי לזהות האם הגעתם דרך סלניום והאם אתם מנסים להריץ דפדפן בצורה אוטומטית על האתר שלהם. זה לקח עוד שלוש דקות אחרי זה כדי למצוא את הפוסט מסטאק אוברפלו שמסביר איך לערוך את הקובץ הבינארי של chromedriver כדי לגרום לו להפסיק לשלוח את המשתנה ולעקוף את החסימה.

מנגנוני הגנה מסוג זה נקראים הרבה פעמים Security By Obscurity והרעיון שלהם שהם מצליחים לבלבל אותנו כדי שהבוס יחשוב שהמערכת מאובטחת, אבל לא מצליחים לעצור אף תוקף אמיתי. מנגנון אמיתי לזיהוי רובוטים יצטרך להיות הרבה יותר יצירתי מחסימה של תוכנות לפי Fingerprints כי כל מי שמספיק חשוב לו לקבל את המידע ימצא את הדרך לבטל את ה fingerprints בתוכנה שלו. זיהוי רובוטים אמיתי יחייב אותנו לזהות התנהגות של רובוטים וזה כבר הרבה יותר קשה.