כבר חצי שנה שכולם עובדים מהבית ובכל זאת רוב הזמן אני מרגיש שהצרות של המשרד עדיין כאן ואפילו החמירו:

נכון, אף אחד לא מופיע לך ליד השולחן ומבקש עזרה - אבל במקום זה את עונה לשיחה הלא חשובה ההיא באמצע היום ששרפה שעה של עבודה.

נכון, אתה כבר לא נתקע בחוץ להפסקת צהריים של שעתיים עם ההוא שרק רוצה לקטר - אבל במקום זה אחרי האוכל אתה ממשיך לשטוף את הכלים וגם לשים כביסה כי אני כבר פה, והנה הלכו השעתיים.

וישיבות? פעם עוד היה לאנשים לא נעים לגלוש ולהמשיך לדבר כי מישהו אחר צריך את חדר הישיבות. היום בזום השטויות האלה יכולות להימשך ולהימשך, מזל שבסוף ילדים של מישהו צועקים וצריך לסיים.

אחרי חצי שנה של קורונה המסקנה הוודאית שלי היא שזה לא היה המשרד. הקושי להתמיד, הקושי להתרכז, הקושי ללמוד ולחשוב ולבנות קוד בצורה נכונה, הקושי הזה הגיע מבפנים. אפילו אם אף הודעה לא קופצת בווטסאפ אני כבר אמצא איזה שטות שצריך לעשות.

והאמת שאלה חדשות מצוינות - כי אם הבעיה לא היתה במשרד אני יכול לבחור לתקן אותה. אני יכול לבחור להשתלט מחדש על הזמן שלי, גם במשרד וגם בבית.