גאווה מקצועית זה מה שקורה כשאת מצליחה לבנות קוד CSS מטורף שאף אחד לא חשב שבכלל אפשר, או כשאת מוצאת חולשת אבטחה באפליקציה שכולם חשבו שהיא מאוד מאובטחת. הגאווה המקצועית לא קשורה להגעה ליעד מסוים אלא לדרך: גם אם אפשר להגיע לתוצאה מאוד דומה בשתי שורות של JavaScript, הגאווה המקצועית תגיע ממציאת הפיתרון רק ב CSS.

כישלון זה מה שקורה כשהלקוח לא מקבל את מה שהוא רוצה. הלקוח בהקשר הזה יכול להיות ראש צוות, מנהל פרויקט או באמת לקוח שביקש עבודה. אם באת ליום ייעוץ כדי לפתור זליגת זיכרון ובסוף היום הזיכרון עדיין זולג הלקוח שלך לא יהיה מרוצה.

ותחושת כישלון זה מה שאת מרגישה אחרי הרצאה קשוחה במיוחד. אנחנו לא יודעים מה המאזינים חשבו על ההרצאה, כמה היא דיברה אליהם וכמה הם עכשיו הולכים לקחת ממנה וליישם בעבודה שלהם; אנחנו כן יודעים איך אנחנו חווינו את זה ולכן התחושה. בתכנות תחושת כישלון זה מה שקורה כשאתה מוסר ללקוח פיתרון שלא נותן לך את הגאווה המקצועית שקיווית לקבל.

הכי כיף כשהצלחה הולכת יד ביד עם גאווה מקצועית ואת מצליחה גם לבנות את הפיתרון שהלקוח רוצה וגם לעשות את זה בצורה חדשנית ופורצת דרך שאף אחד לא חשב עליה לפני. אבל ברוב המקרים זה לא יהיה המצב. העבודה האמיתית של פיתוח מערכות דורשת שימוש בכלים יציבים ובפרקטיקות מוכחות, וזה נכון בפיתוח כמו באבטחת מידע. כשצריך לבחור בין הצלחה לכישלון עדיף להשאיר את התחושות האישיות מחוץ למשחק.