אחד הפוסטים שעלה היום בהאקרניוז סיפר על סימן חלוקה חמוד ב 19:

1. מסתכלים על מספר מימין לשמאל (סיפרה אחרי סיפרה)

2. כופלים את הסיפרה הימנית ביותר ב 2 ומחברים לה את הסיפרה הבאה

3. את התוצאה כופלים ב 2 ומחברים לה את הסיפרה הבאה

4. וכך ממשיכים עד שהגענו למספר קטן יותר, שאולי לגביו נדע אם הוא מתחלק ב-19.

בקוד זה נראה כך:

function reduceMod19(n) {
  let accumulator = 0;
  while (n > 0) {
    let digit = n % 10;
    accumulator = accumulator * 2 + digit;
    n = Math.floor(n / 10);
  }

  return accumulator;
}

הקוד עושה בדיוק מה שהוא צריך לעשות אבל מבחינת קריאות אני חושב שאפשר לשפר: כשאני מסתכל על הלולאה במבט ראשון לא ברור שזו לולאה שרצה על כל הספרות של המספר מימין לשמאל. זה משהו שאני צריך לקרוא ממש את הקוד בשביל להבין אותו.

המטרה של פקודת reduce היא להוציא החוצה את הסיפור הזה. לבוא ולהגיד לקורא - שמע יש פה משהו שרץ על כל האלמנטים של הרשימה אחד אחד. יותר מזה, הדבר הזה יחזיר לך תוצאה בודדת שתהיה מושפעת קצת מכל אלמנט. במילים אחרות reduce לוקחת את כל הקוד והופכת אותו למשפט:

digits.reduce((acc, val) => acc * 2 + val, 0);

אני הולך לעבור על כל הרשימה שנקראת digits אחד-אחד, ועבור כל אלמנט אני אכפול את מה שחישבתי עד עכשיו ב-2 ואוסיף את הדבר החדש.

כמובן בשביל שזה יעבוד אני צריך להפוך את המספר לרשימה של ספרות מהסוף להתחלה וסך הכל שיכתוב הפונקציה נראה כך:

function reduceMod19(n) {
  let digits = String(n).split('').map(d => Number(d));
  return digits.reverse().reduce((acc, val) => acc * 2 + val, 0);
}

התוצאה היא קוד שמספר טוב יותר את הסיפור שלו: במקום להציג לולאה כללית בה אני צריך להתאמץ כדי להבין מה המבנה, אני מקבל כאן מבנה מאוד ספציפי וצריך להתאמץ רק בשביל להבין מה עושים עם כל אלמנט.

כמובן שמשיקולי ביצועים קשה להאמין שהייתי כותב קוד כזה בעולם האמיתי בהקשר הזה של סימן חלוקה ב 19, ובכל זאת שווה להתרגל לשתי הגישות ולהתיחס ל reduce בתור עוד סוג של לולאה - לולאה שמספרת סיפור יותר משמעותי מעוד לולאת for.