ברגע שאנחנו מתחילים לשקול מה נעשה במקרה הגרוע ביותר כבר שמנו על השולחן את דרך הפעולה הזאת והגדלנו משמעותית את הסבירות שהיא תקרה. דוגמאות? בבקשה-

"יש לי מצגת להעביר עוד שבוע על נושא שאני לא בקיא בו. אנסה למצוא זמן להתאמן ובמקרה הגרוע ביותר פשוט אקריא מהשקפים"

"יש לנו דמו שבוע הבא והמוצר עדיין לא עובד פיקס. ננסה לתקן ובמקרה הגרוע נישאר במשרד לילה או שניים כדי להגיע מתוקתקים לדמו"

"אני צריך לכתוב בדיקות יחידה למוצר הזה שיש לו המון תלויות חיצוניות. אנסה לחשוב על רעיון ובמקרה הגרוע ביותר אכתוב פשוט Mock-ים לכל הקוד החיצוני"

בכל אחד מהמצבים רק זה שאני לוקח בחשבון או נערך למקרה הגרוע ביותר כבר שם לי אותו מול העיניים ואני מתחיל להיערך לאותו מקרה ולהכין את עצמי לכל אחת מההתמודדויות. טריק טוב שעוזר להתמודד עם החרדה ולא מייצר סיכונים מיותרים הוא להמציא תרחישים שאתם כן מוכנים לחיות איתם גם למקרה הגרוע ביותר:

"יש לי מצגת להעביר עוד שבוע על נושא שאני לא בקיא בו. אנסה למצוא זמן להתאמן ובמקרה הגרוע ביותר אגיד שאני חולה ואדחה את המצגת בכמה ימים כדי להגיע מוכן."

"יש לנו דמו שבוע הבא והמוצר עדיין לא עובד פיקס. נמשיך לנסות לתקן ובמקרה הכי גרוע נוותר על חלק מהפיצ'רים כדי להגיע מתוקתקים לדמו"

"אני צריך לכתוב בדיקות יחידה למוצר הזה שיש לו המון תלויות חיצוניות. אני עדיין לא בטוח איך לעשות את זה ובמקרה הגרוע ביותר ייקח לי עוד כמה ימים עד שאגיע לפיתרון טכנולוגי שאני שלם איתו".

בחירת הסיפור למקרה הגרוע ביותר היא לגמרי בידיים שלכם והיא עשויה להשפיע לטובה על כל תהליך הפיתוח.