אנשים אוהבים לדבר על "חוב טכני" כאילו זו בחירה, כאילו אנחנו קמים יום אחד ואחרי התלבטות מחליטים "היום אני אכתוב קוד גרוע כדי שהפיצ'ר יעבוד מהר יותר". כן, יש מצבים כאלה, אבל הם לא הרוב.

חוב טכני נוצר כשאנחנו מזניחים את התשתיות שלנו עד שבסוף הן נשברות:

1. כשאנחנו לא משקיעים כמה שעות כל שבוע בשידרוג תלויות בפרויקט.

2. כשאנחנו לא מבצעים סקר אבטחת מידע תקופתי.

3. כשאנחנו לא בודקים פעם בכמה חודשים שאפשר לחזור מגיבוי.

4. כשאנחנו לא עושים Refactoring ביום יום, אלא משאירים את זה ליום אחד כשיהיה זמן.

5. כשאין לנו תשתית בדיקות או שאנחנו מוכנים להשלים עם בדיקות שנכשלות.

ברוב המקרים חוב טכני הוא תוצאה של תהליכי עבודה. הוא נוצר לאורך זמן ובגלל זה קשה לתקן אותו. גם אם אני אחליט לקחת שלושה חודשים רק ל"תיקון הקוד" והחזרת החוב הטכני, מהר מאוד אני אמצא את עצמי שוב באותו מצב. מערכת טובה היא כזאת שמנקה את עצמה כל יום קצת וכך החוב הטכני נשאר תמיד בשליטה.