אחד הפרדוקסים המעניינים של לימודים קורה כשאני מנסה ללמוד חומר שהוא לא בליגה שלי. לדוגמה היתה לי תלמידה שבקושי הצליחה לכתוב תרגילי FizzBuzz פשוטים אבל סיפרה שלפני שהגיעה אליי היא היתה בקורס בו היא כתבה שרת ווב להעברת אימייל שכלל קוד Front End, קוד Back End והתממשקות עם SMTP.

איך אפשר לכתוב קוד כל כך מתוחכם בקורס אחד, ולא להצליח לכתוב דברים מאוד פשוטים בקורס אחר?

התשובה ברורה לכל מי שכתב קוד לפי מדריך. קוד הוא בסך הכל אוסף של תווים, ואין שום בעיה להסתכל בוידאו של מישהו שמסביר משהו, להעתיק אות אחרי אות את הקוד וקיבלת את התוכנית המתוחכמת שהראו בוידאו. הרבה פעמים אחרי צפיה והקלדה כאלה אנחנו אפילו בטוחים שהבנו הכל ושאנחנו מוכנים להמשיך לכתוב קוד מהנקודה בה הוידאו הפסיק. ואז כשדברים לא עובדים אנחנו בטוחים שפשוט צריך עוד קורס או שהמדריך לא היה מספיק טוב.

אם אתם צריכים אינדיקציה פשוטה לזה שאתם צופים בחומר שמתאים לרמה שלכם אפשר להסתכל על זמן הצפיה לעומת זמן הכתיבה והעיבוד שאחרי. בצפיה בחומר לימודי ברמה שלי, על כל שעה של וידאו יהיו לי בערך 8 שעות עבודה עצמית שאוכל לעשות איתו, לפעמים גם יותר. זה אומר שאם ראיתי וידאו של שעה על PyTest - אז עכשיו יש לי לפחות יום עבודה שלם לבלות עם הספריה ולכתוב טסטים לקוד שלי. הפרדוקס כאן הוא שככל שאני "מבין" יותר מהר את הוידאו ובעצם יש לי פחות שאלות עליו, ככה זה אומר שאני מסתכל על תוכן שהוא לא בליגה שלי ושאני בעצם מבין אותו הרבה פחות טוב ממה שאני חושב (ואנחנו כבר יודעים שבתכנות פערי הבנה מתגלים בסוף. אי אפשר לעבוד על המחשב).