אנחנו אוהבים לחשוב על מוטיבציה בתור משהו שלא תלוי בנו: יש דברים ש"בא לי" עליהם, ואחרים ש"לא בא לי לעשות":

בא לי לראות יוטיוב; לא בא לי לקרוא ספר.

בא לי לעשות ספורט; לא בא לי לאכול פיצה.

בא לי לבנות פיצ'ר חדש; לא בא לי לחקור זליגת זיכרון ישנה.

אבל אם נעצור רגע להסתכל על התמונה הגדולה ניווכח, שגם אם השליטה שלנו על "הרצונות" שלנו היא לא ישירה, עדיין יש לנו השפעה לא רעה עליהם באמצעות שינוי הסביבה. יש יותר סיכוי שיתחשק לי לעשות ספורט אם כל האנשים סביבי עושים ספורט ומדברים על זה. יש יותר סיכוי שיתחשק לי לבדוק טכנולוגיה מסוימת חדשה אם ביום יום שלי אני כל הזמן קורא על טכנולוגיות חדשות.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שיהיה הרבה יותר קל להשקיע את הזמן בלימודים אם רק אמצא משהו שמעניין אותי, או שאחרי שאכנס לקורס מעניין כבר "יבוא לי" גם ללמוד בבית. הניסיון שלי כמעט כל פעם הראה את ההיפך, כלומר בשביל לקבל מוטיבציה, בשביל ש"יבוא לי", צריך קודם לארגן את החיים מסביב לדבר שאני רוצה ללמוד, לשריין את הזמן וליצור סדר יום סביב הדבר שאני רוצה ללמוד או לעשות.