הם מאוד דומים. בשני המקרים אנחנו מדמיינים את עצמנו במקום אחר מזה שאנחנו עכשיו, ובשני המקרים אנחנו אוהבים את התמונה שבדמיון.

ההבדל הוא הנכונות להתאמץ והמסלול הריאלי מאיפה שאני נמצא למקום אליו אני רוצה להגיע.

כך למישהו אחד לרוץ מרתון יכול להיות חלום שנותן כח להמשיך בשיגרת האימונים, ולמישהו אחר אותו מרתון יכול להסיח את הדעת מהדבר האחר שהוא עובד עליו. הסחת הדעת היא מסוכנת בדיוק בגלל שהיא לא מושגת (לפעמים כי באמת אי אפשר; לפעמים כי את לא באמת מוכנה לעשות את ההקרבה הנדרשת), אבל היא כן מפתה מספיק כדי שנעשה קצת כדי להשיג אותה ובדרך נפסיד את הדברים הטובים שכן אפשר להשיג.

לדוגמה מתכנת שמחפש איכות חיים ולא רוצה לעבוד 18 שעות ביום יכול לחלום על אקזיט גדול ולהצטרף לסטארט-אפ. אבל בגלל שהוא לא באמת מוכן להקרבה הנדרשת הוא יעזוב את הסטארט-אפ לפני הזמן ויפסיד גם את האקזיט וגם את איכות החיים.

חלום אמיתי צריך ליישר קו עם מי שאתם ועם מי שאתם רוצים להיות, והדרך להגשמה צריכה להסתדר עם אותם הערכים. דמיונות יפים אחרים עדיף להשאיר בצד.