קוד Front End טיפוסי שכותבת מתכנתת עם שנתיים ניסיון לא יראה שונה בהרבה מקוד מקביל שאותה מתכנתת תכתוב אחרי שיהיו לה עשר שנות ניסיון. נכון, יש מתכנתים שאחרי שנתיים עדיין לא מבינים מה הם עושים, אבל כנראה שהם לא יבינו מה הם עושים גם אחרי עשר שנים. ברוב המקרים שנתיים של ניסיון טוב בעבודה איכותית בכתיבת Front End זה מספיק בשביל להבין מה קורה ולהכיר את רוב הטכניקות שעובדות.

אז מה בכל זאת קורה ב-8 השנים הבאות? שני דברים:

1. אחרי שנתיים ניסיון את מכירה את הטכניקות אבל עדיין מתלבטת באיזו טכניקה להשתמש ומתי. את כן מצליחה להגיע אחרי התלבטות להחלטה הנכונה ובגלל זה הקוד כן עובד ונראה טוב, אבל בדרך את תאבדי זמן על לימוד, היזכרות והתלבטות. זה יכול להיות זמן שילך על להיזכר במאפיינים המדויקים של CSS Grid או להתלבט אם להשתמש או לא ב Bootstrap. המשך הלעיסה, ההתלבטויות והחיפוש החוזר בתיעוד כדי למצוא שוב את השם המדויק של המאפיין הזה שאת צריכה לאט לאט מצטברים, עד שבסוף הזמן הזה מתקצר משמעותית.

2. אחרי שנתיים ניסיון את מכירה את הטכניקות המרכזיות, אבל יש עדיין הרבה טכניקות קטנות שעברו מתחת לרדאר. אלה דברים שאי אפשר להיתקל בהם סתם כך באמצע עבודה כי כל פרויקט משתמש בסט מסוים של יכולות ויש המון יכולות טכנולוגיות שהפרויקטים שאת עובדת עליהם פשוט לא יגיעו להשתמש בהן. הדרך היחידה להגיע לטכניקות אלה היא להמשיך לקרוא מאמרים מקצועיים כל הזמן ולאורך זמן. רוב מפתחי ה CSS שאני מכיר לא כותבים אנימציות עם Cubic Bezier, וקריאה של מאמר ולימוד הטכניקה שמופיעה בו יכולה לקחת לך כמה שעות עבודה, מה שאומר שקשה מאוד לקרוא יותר מאחד בשבוע. היכרות מעמיקה עם כל הצדדים של עולם התוכן היא משהו שלוקח זמן לפתח.

הדבר החשוב לראות כאן הוא שגם אחרי שנתיים ניסיון, גם כשאת מרגישה שאת מסוגלת לפתור כל בעיה טכנולוגית ולהבין כל פיתרון קיים, וגם כשההתקדמות בלימוד מרגישה הרבה פחות דרמטית מבעבר, עדיין יש צורך להמשיך ללמוד כל יום ולהמשיך לשאול שאלות תוך כדי עבודה, כדי לנצל בצורה טובה גם את שמונה השנים הבאות.