"אני מתכנת ווב. התחלתי לכתוב אתרים ב Perl/CGI עוד ב 1998, מעתיק קודים מהאינטרנט כדי להציג מונה ביקורים וכאלה. אחר כך למדתי JavaScript כדי להראות באנרים מהבהבים וזזים וכמובן CSS. את PHP לא אהבתי למרות שעבדתי איתו יחסית הרבה. החל מ 2010 אני מתכנת Front End כותב אך ורק קוד צד לקוח ב JavaScript, TypeScript וכמובן בכל ה Frameworks שהולכים היום."

"אני מתכנתת צד-שרת. התחלתי לכתוב שרתים ב EJB1 עוד ב 1998 ומאז עד 2010 המשכתי לכתוב XML-ים, לתרגם אותם ולשלוח אותם בין מערכות. כשהעולם כולו עבר ל JSON שמחתי להתחיל לכתוב חלקים קטנים באפליקציה ב Node.JS ולהחליף את ה Java ב Scala. היום אני מפתחת בעיקר Serverless על AWS כותבת פונקציות Lambda שעובדות הרבה יותר טוב מה EJB המסורבל מפעם."

"התחלתי לכתוב אפליקציות מובייל ב 2005 עם J2ME. הממשק היה קשוח ומעט מאוד אנשים חיפשו אפליקציות מובייל באותה תקופה, אבל אני שמח שהיה לי שכל לעבור לפתח לאייפון איך שיצא ומשם להמשיך לכתוב אפליקציות אנדרואיד (זה היה קל עם הניסיון שכבר היה לי ב Java). כשהגיע שיגעון ה Cross Platform הייתי צריך ללמוד JavaScript וכלים מוזרים כמו פונגאפ, אבל מהר מאוד זה עבר והמשכנו ל React Native ו Flutter. היום אני מפתח Flutter ומשלב קוד Cross Platform עם קוד Native בכל פלטפורמה כדי להגיע לחווית משתמש אופטימלית"

כל אחד משלושת הסיפורים מייצג אנשים מנוסים שמסתדרים טוב בשוק העבודה היום, בזכות אותו ניסיון. הסיפור שמוכרים לנו שבהייטק הקריירה נגמרת בגיל מסוים או שהעולם שייך לצעירים הוא פייק. כל טכנולוגיה חדשה מבוססת על עולם מושגים קיים ועל טכנולוגיות קודמות.

ניסיון אפקטיבי, קצת כמו ריבית דריבית, הוא הרעיון שההתמדה משתלמת, שככל שאנחנו יותר זמן בתחום מסוים כך אנחנו מעלים את הערך שלנו.