בכל פרויקט שאנחנו לוקחים קיים אתגר ההתמדה. הוא לא האתגר היחיד כמובן אבל הוא המנוול והעוצמתי מכולם. אפילו האנשים המוכשים ביותר בתחומם היו צריכים להתמיד שבועות, חודשים ולפעמים שנים כדי לבנות דברים גדולים.

הרבה פעמים אנחנו מתחילים פרויקט עם הרגשה שהכל יהיה בסדר ונצליח להתמיד ולסיים אותו רק בשביל לגלות אחרי ימים או שבועות בודדים שהזמן פועל לרעתנו. שהשקעה של שעה ביום, שנראתה לגמרי אפשרית בתחילת הדרך, נראית אחרי שבועיים-שלושה כמו משימה בלתי אפשרית. אבל מה קרה פה? האם באמת סדר היום שלנו השתנה כל כך בשבועיים-שלושה האלה? לאן נעלם הזמן שלפני כמה שבועות עוד היה אפשרי למצוא?

התשובה אני חושב היא שזה לא הזמן שהשתנה אלא אנחנו. ככל שאנחנו מתקדמים בתוך פרויקט כך "תמונת הסיום" שלו הולכת ומאבדת מהחדות שלה. מהחלום של לפני חודשיים נשארו רסיסים, ובהיעדר חזון ברור ותשובה ברורה ל"לאן אני רוצה להגיע" כבר אי אפשר לעשות את אותו מאמץ.

ניקח דוגמה קטנה שתעזור להבין על מה מדובר פה. דמיינו את עצמכם עובדים כבר 8 שנים באותה עבודה בתחום שהולך ודועך, אין לכם עניין מקצועי ואתם שם רק מטעמי נוחות, ודי בטוחים שלא הרבה מחכה לכם בחוץ. מפה לשם אתם פוגשים לקפה חברה שבדיוק סיימה לימודי Data Science והתקבלה לעבודה בתחום. היא מספרת על כל הדברים הטובים בעבודה החדשה: על התנאים, המשכורת, על אינסוף הצעות עבודה שהיא מקבלת כל שבוע מחברות מתחרות, על העניין והאתגרים המקצועיים בעבודה.

אחרי השיחה אתם בטוחים שהשמיים הם הגבול ונכנסים מלאי מוטיבציה לרשת להתחיל ללמוד את התחום החדש. שלושה שבועות מאוחר יותר השיחה עם החברה כמעט נשכחה, או יותר נכון מקבלת קונטקסט אחר לגמרי. הלימוד של שלושת השבועות האחרונים הבהיר שזה לא הולך להיות טיול בפארק, ושדרוש מאמץ מנטלי משמעותי ולאורך זמן כדי להגיע לקו הסיום. המוח שלנו משחק על רגשות ואותם רגשות של קלילות, שמחה והתרגשות של לפני שלושה שבועות התחלפו עכשיו בחרדה, בתחושת כישלון, בפחד ובמחשבה שאולי אני לא מספיק טוב בשביל לעשות את השינוי שאותה חברה עשתה. אני כבר לא יכול לראות את עצמי בנעליים הקלילות של מדען נתונים.

תמונת הסיום של הפרויקט צריכה להיות מפורטת ואפשרית עבורי. כל אובדן מוטיבציה נובע מטישטוש של אותה תמונה ואותו חזון, ואובדן המוטיבציה הוא שמביא לאובדן אותה שעה קריטית ביום שמוקדשת ללימוד.

ולכן הפיתרון לאובדן הזמן הוא לא ניהול יותר טוב של הזמן או איזו תוכנת ניהול משימות חדשנית. הפיתרון האמיתי הוא להחזיר לעצמך את הפוקוס על מה אתה רוצה להיות ולמה אתה חושב שזה אפשרי עבורך. תכתבו את זה על דף, תתלו על הקיר בחדר העבודה ותשכתבו כל פעם שאתם מגלים ששוב איבדתם את זמן הלימוד. רק תמונת סיום ברורה וחדה תבטיח שתמצאו זמן להשקיע ולהתקדם בפרויקט כל יום, וההתמדה תייצר את המומנטום שאתם צריכים להצלחה.