אחת הבעיות בעבודה עם קונטיינרים היא שהקונטיינרים כל הזמן עולים ויורדים. במיוחד אם אני משתמש ב Orchestrator, אז כל התקנה חדשה של מערכת מעלה קונטיינר חדש, והרבה פעמים כשיש תקלה הקונטיינר כולו פשוט מתרסק וה Orchestrator יעלה אותו מחדש.

וכשיש כל כך הרבה קונטיינרים שעולים ויורדים אין לנו דרך לשלוט בסדר העליה שלהם, מה שאומר שלפעמים קונטיינר של אפיקציה שצריך בסיס נתונים יעלה לפני הקונטיינר של בסיס הנתונים עצמו.

אני מקווה שאתם כבר מכירים את הסקריפט wait-for-it שגם מגיע עם דביאן וגם אפשר להוסיף בקלות להתקנה של כל קונטיינר ופותר בדיוק את הבעיה הזאת. ובכל מקרה אם המערכת שלכם כתובה ב Node.JS שווה להכיר שיש פיתרון יותר מוצלח שמשתלב באפליקציה והוא המודול wait-on.

מודול wait-on מאפשר לקבל רשימה של משאבים מכל מיני סוגים ויודע לחכות עד שכל המשאבים יהיו באוויר. הסוגים הנתמכים כוללים: קובץ, נתיבי רשת (http ו https), חיבור tcp וחיבור socket.

בהמתנה לקובץ התוכנית תמשיך רק כשהקובץ יהיה במקום שאתם צריכים אותו. בהמתנה לנתיבי רשת הקוד ישלח בקשת HTTP Head ויחכה לקבל תשובת HTTP 200, ובהמתנה ל tcp או socket הוא יחכה שיווצר חיבור. אפשר לשלוט גם בכל הפרמטרים של ההמתנה באמצעות אופציות שמעבירים לפונקציה ושווה להסתכל בתיעוד כדי לראות את הרשימה המלאה.

הנה דוגמה פשוטה לתוכנית Node.JS שמחכה ששרת redis יעלה על localhost ורק אז מתחברת אליו ומעלה ערך של מפתח בשם count:

const redis = require('redis');
const port = 3000;

const waitOn = require('wait-on');
const resources = [
  'tcp:localhost:6379'
];

waitOn({ resources }, () => {
  // here everything's ready
    console.log('ready!');

    const client = redis.createClient({
      port      : 6379,
      host      : 'localhost',
    });

  client.get('count', (err, count) => {
    if (err) return next(err);
    console.log(`count = ${count}`);
    client.incr('count', () => {
        client.quit();
    });
  });
});