המפגש בין הפרויקט לאנשים שצריכים אותו יכול להיות אחד הרגעים הכי מלחיצים בפרויקט. האם הם יאהבו את העבודה? האם יהיו באגים שלא חשבתי עליהם? האם זה בכלל יעבוד? האם הם יבינו את הממשק? האם זה תואם לציפיות שלהם?

וכמעט תמיד כשאנחנו יוצרים דברים חלק מהתשובות יהיו שליליות.

כשאפל הוציאו את ה Touch Bar הם היו בטוחים שזה האייפון הבא. אבל למבקרים לא אכפת כמה הם השקיעו בבניה של זה ורוב הקהל לא הבין למה צריך את זה.

יוצרים מסוימים מכוונים לתעשיית הלהיטים. הם יבנו מוצר, או שזה יתפוס או שזה לא יתפוס, וימשיכו לבנות את המוצר הבא. בתעשיית הלהיטים אין סנטימנטים ואם משהו לא הפך ויראלי הוא לא שווה. תעשיית הלהיטים יכולה להיות מלהיבה אבל כבחירת קריירה היא גם מסוכנת ולא צפויה.

מחוץ לתעשיית הלהיטים יוצרים שרוצים להצליח רואים שנקודת ההתחלה האמיתית היא המפגש בין הפרויקט למשתמשים. אותה כתף קרה היא שמאפשרת לנו לשפר את המוצר עוד שלב ועוד שלב, עד שהוא הופך למספיק טוב עבור אותם אנשים שצריכים אותו.

כפרילאנסרים חשוב לחלק את המשאבים בצורה נכונה: החלק של לבנות את הפרויקט הוא רק 20% מהעבודה. אחרי זה מגיעה העבודה האמיתית.