בטעות קניתי היום את הספר הלא נכון באודיבל. נו, רציתי לקנות ספר מסוים ואיכשהו הייתי בטוח שאני בעמוד שלו אפילו שהייתי בעמוד של ספר אחר ומפה לשם שילמתי על הספר שלא רציתי.

עכשיו לא נעים להגיד אבל זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. אני מכיר את אמזון ואודיבל, וקיבלתי מהם כבר לא מעט החזרים בעבר אפילו על דברים הרבה יותר מוזרים. לכן בלי לחשוב פעמיים שלחתי אימייל לתמיכה להסביר את המצב והמשכתי לקנות את הספר שרציתי, בלי לחכות לתשובה של התמיכה או לזיכוי. הכל טוב הזיכוי יגיע.

היכולת להתקדם בלי לחכות לראות שהצעד הקודם הצליח היא חלק ממה שאנחנו קוראים אופטימיות. ככל שיש לנו פחות נסיון בנושא מסוים כך נדרשת מנה גדולה יותר של אופטימיות כדי להתקדם, והיא רק הופכת יותר חשובה כשאנחנו מסתכלים על דברים גדולים יותר מספרים קוליים:

1. אופטימיות מאפשרת לי להמשיך להשקיע בפיתוח הפרויקט שלי, גם אם הוא עדיין לא הכניס אף לקוח. אני יודע שבסוף אמצא את הדרך למכירות, וכדאי שהפרויקט יהיה מוכן כשזה יקרה.

2. אופטימיות מאפשרת לי להמשיך ללמוד ולתרגל JavaScript, גם אם הקורות חיים שלי עדיין לא מספיק טובים כדי להגיע לראיון עבודה. אני יודע שבסוף אצליח למצוא את הדרך לראיונות וכדאי שאגיע מוכן כשזה יקרה.

3. אופטימיות מאפשרת לי לחקור לעומק כיוון מסוים לפיתרון בלי לדאוג שאולי זה לא הכיוון הנכון. אני יודע שבסוף אמצא את הבאג והדרך להגיע אליו היא להיכנס לעובי הקורה.

בקצרה אופטימיות מאפשרת לנו להתקדם עם התהליך שעכשיו דורש את תשומת הלב שלנו (קניית הספר הנכון), ולהניח שתהליכים אחרים יסתדרו (אפילו שאולי לא לגמרי ברור עכשיו איך).

ומרגע שהבנו איך האופטימיות משפיעה על ההתנהגות ביום יום אפשר להתחיל לתרגל אותה: גם אם אתה לא בטוח בכלל שתקבל זיכוי, בכל זאת לקנות את הספר הנכון. גם אם את מרגישה שלעולם לא יזמינו אותך לראיון עבודה, בכל זאת להמשיך ללמוד כל יום לפי שעון ולא לפי מוטיבציה.

כי ההתנהגות משפיעה על הגישה, ולאורך זמן ההתנהגות האופטימית והגישה האופטימית עוזרות לנו להשקיע בתהליכים הנכונים ובכמות הנדרשת בשביל להתקדם.