אחת הסיבות שדברים נשברים בלי אזהרה מוקדמת היא יצירתיות של כותבי פריימוורקס (שלרוב לא מפורסמת בדף הראשי של הפריימוורק). הדוגמה היום היא מ Jest, ושימו לב ל Issue הבא: https://github.com/facebook/jest/issues/5818

ג'סט, למי שלא מכירה, היא ספריית בדיקות JavaScript שיכולה לשמש לבדיקות קוד צד שרת וגם צד לקוח. אחד הדברים החדשניים ש Jest עושה ישר מהקופסה הוא הרצה מקבילית, כלומר אם יש לכם מספיק בדיקות - ומספיק זו מילת המפתח כאן - ג'סט ינסה לארגן חלק מהן לקבוצות ולהריץ אותן במקביל כדי לחסוך לכם זמן.

עכשיו אם יש משהו שהעולם לימד אותנו על לעשות דברים במקביל זה שהטריק הזה דורש מאמץ. רוב הסיכויים שאם כתבתם קוד "סתם כך" ואז התחלתם להריץ אותו במקביל אז משהו יישבר, ובמיוחד כשמדובר בבדיקות: מספיק ששתי בדיקות יוצרות קובץ באותו שם, או יוצרות מראש מידע זהה בבסיס הנתונים, בשביל שידרכו אחת לשניה על הרגליים. גם מתכנתים שיודעים שהבדיקות שלהם הולכות לרוץ במקביל עושים טעויות בכתיבת בדיקות כאלה.

בחזרה לג'סט ול Issue שבקישור - מסתבר שג'סט יריץ את הבדיקות שלכם במקביל רק אם הוא חושב שיש מספיק בדיקות בשביל זה ושהבדיקות מספיק איטיות בשביל שבאמת תרוויחו משהו מהרצה מקבילית. הוא גם לא יריץ במקביל בדיקות שכתובות באותו קובץ בדיקה.

אז אם אתם מתכנתים שכותבים קוד, כותבים קובץ בדיקה, מריצים את קובץ הבדיקה או כמה בדיקות קטנות ממנו ואז ממשיכים הלאה הכל יעבוד לכם כי הבדיקות רצות אחת אחרי השניה. אבל ברגע שתעבירו את הבדיקות ל CI להרצה אוטומטית, וה CI יריץ את כל סט הבדיקות תתחילו לקבל אינסוף כשלונות לא ברורים. הרצה ידנית של כל בדיקה שנכשלת או של קובץ בדיקות בודד תצליח בלי בעיה כי הכשלונות נובעים מאותה הרצה מקבילית שעובדת רק כשזה "משתלם".

ג'סט לא לבד. הרצון של כותבי כלים לכתוב כלים שירוצו מהר ויתנו הרגשה טובה למתכנתים תמיד יחזור לתקוף אותנו במעבר לפרודקשן. שמרו על ערנות והיזהרו מכלים קלים מדי.